פרופסור תמיר היתה שרת החינוך בזמן השביתה של ארגון המורים בשנת 2007, שהיתה לארוכה בהיסטוריה של מערכת החינוך הישראלית. "החינוך העל יסודי הושבת אז לאחר הרפורמה שהוכרזה בחינוך היסודי והקדם יסודי, אשר הביאה לצד השינויים הפדגוגיים, גם לעליית שכר המורים. רן ארז מצידו רצה לקבל טיפה יותר מהסתדרות המורים, שהיא בעצם הארגון הגדול יותר מבין ארגוני המורים", ציינה, "החינוך העל יסודי כולו הושבת במשך 64 ימים – ובסופו של דבר נחתם הסכם שכלל עלייה בשכר המורים".
"ברמה המהותית, צריכים להיות הסכמי שכר הוגנים והמורים צריכים לקבל שכר גבוה יותר. זה לא יפתור את בעיית הדימוי של המורים או את הבעיות העמוקות במערכת החינוך כיום, ואת עצם כך שהמערכת לא מקבלת את המקום הראוי לה מבחינת הציבור ומבחינת סדרי העדיפויות של המדינה", הדגישה המנכ"לית לשעבר, "מדובר במערכת גדולה מאוד, כאשר כיום המעסיק של מרבית המורים הוא משרד החינוך (מורי ארגון המורים מועסקים על ידי השלטון המקומי) וצריך לפתור את זה לאורך זמן".
לדבריה, הקשיים של המערכת – כמו סוגיית מעמד המורה – לא ייפתרו בהסכמי השכר. "בפירוש, חייבים לשפר את השכר והתנאים של המורים", אמרה, "איכות המערכת היא איכות מוריה, והייתי רוצה לראות יותר חוזים אישיים, יותר אוטונומיה למורים וגם מורים טובים יותר, שיעברו תהליכי הכשרה מתאימים יותר, ותהליכי מיון שיכללו התאמות מבחינת אישיות – ולתת לרשויות המקומיות יותר מקום בנושא החינוך".