החופש הגדול מתקרב ואיתו עולה השאלה כיצד להתמודד במצבי מלחמה וחירום עם ילדים. לשם כך, שוחחנו עם יוסף רחימוב, עובד סוציאלי וחבר עמותת 'רעות' שדרות.
"אנחנו במציאות מורכבת השנה", אמר בפתח דבריו, "יוצאים לחופש הגדול ומותירים את הנוער והילדים שלנו להתמודד לבד עם מצבי חירום וסיכון. תמיד יש שיח על נוער בסיכון בתקופת החופש, אך השנה הוא רחב יותר מתמיד. מה השתנה ומהן הדרכים לשמור על הילדים שלנו במציאות הקשה בה אנו נמצאים?".
"כשמדברים על נוער בסיכון, הנטייה היא ללכת למקומות הקלאסיים של סמים או אלימות, אולם ההגדרות לנוער בסיכון היום הוא אי קבלת המענה הדרוש לנער או לילד מכל סיבה שהיא", הוסיף, "בין אם זה חוסר במשאבים משפחתיים, קהילתיים או לאומיים ובין מכל סיבה אחרת. נקודת ההנחה היא שגיל הנערות וההתבגרות טומן בחובו המון אתגרים לילד ולנער המצריכים תמיכה וסביבה מטיבה. על אחת כמה וכמה בתקופת המלחמה והמציאות הביטחונית המורכבת בעוטף עזה ובשדרות המלווה בשגרת מלחמה, ברעשים מחרידים, בחששות חוזרים ונשנים ואובדן תחושת הביטחון האישי. בפתח הדברים יש לומר - החופש הוא פוטנציאל לשני הצדדים. הוא יכול להיות מועיל וחיובי מחד והרסני מאידך. המפתח הוא התכנון המקדים לחופש ולא הפקרות הזמן והתוכניות.
"חשוב לציין כי לנוער יש רצון לייצר פעילויות 'משמעותיות' ועלול לבטא זאת בפעילויות אקסטרים, הן פיזיות והן נפשיות. לנוער שעובר טלטלה נפשית של מלחמה ומציאות ביטחונית קשה הדבר עלול להיות הרסני ביותר ולהביא לפגיעה נפשית וטראומות נוספות. יש לייצר פעילויות משמעותיות שלא מערערות את יציבותו הנפשית של הילד, אלא פעילויות התנדבותיות ולמען האחר המהוות מרכיב חוסן עבורו", הוסיף.