הסקר, שנערך על ידי ההתאחדות ומכון פאנלס ובו השתתפו יותר מ־16 אלף סטודנטים וסטודנטיות מכל רחבי הארץ, מצביע על פגיעה משמעותית בהתקדמות האקדמית בצל המלחמה, בתחושת הביטחון ובמצב הכלכלי והנפשי של הסטודנטים. בנוסף, הוא משקף ירידה חדה באמון בממשלה ובמוסדות האקדמיים.
פגיעה בהתקדמות האקדמית
על פי הסקר 44% מהסטודנטים לא הצליחו לסיים את שנת הלימודים כמתוכנן. רבים מהם נאלצו לדחות קורסים לסמסטרים הבאים או לשנה הבאה בעקבות הלחימה (22%), מה שפוגע ביכולתם להתקדם על פי התוכנית האקדמית המקורית. גיוסם של למעלה מ־70 אלף סטודנטים לשירות מילואים ופינוי של כ־10,000 מבתיהם יצר שיבוש קשה ברצף הלימודים, מה שמגביר את אי־הוודאות לגבי עתידם האקדמי.
קשיים כלכליים חמורים
44% מהסטודנטים מדווחים כי הם מתמודדים עם קשיים כלכליים חמורים כתוצאה מהמלחמה. חלקם איבדו את מקורות ההכנסה שלהם בעקבות גיוס למילואים או פיטורים, ואחרים נאלצו להסתמך על תמיכה מההורים. 51% מהסטודנטים ציינו שהם מקבלים תמיכה כלכלית מההורים – זו השנה הראשונה שנתון זה גבוה בקרב יותר ממחצית מהסטודנטים. גובה הסיוע הממוצע מהמשפחה עלה ביותר מ־20% בהשוואה לשנה שעברה ועומד כעת על 2,614 שקל בחודש.
ההוצאה החודשית הממוצעת של סטודנט עלתה ל־6,138 שקל. בפרט נרשמה עלייה משמעותית בהוצאות בתחום הבריאות, המשקפת עליה בהוצאות על טיפול נפשי. בנוסף על כך, 68% מהסטודנטים דיווחו כי אינם מצליחים לחסוך כלל. מבחינת הלוואות – אחוז הסטודנטים אשר לוקחים הלוואה במהלך לימודיהם נותר יציב יחסית בהשוואה לשנים קודמות (22%). לעומת זאת, גובה ההלוואה הממוצעת גדל ב8,463 שקל (יותר מ־20%) בהשוואה לשנה שעברה, ועומד כעת על 47,244 שקל.
ירידה באמון בממשלה
לסקר השיבו מעל ל־3,500 משרתי ומשרתות מילואים, כ־2,800 בני ובנות זוג של משרתי ומשרתות מילואים, כ־800 סטודנטיות וסטודנטים שפונו מבתיהם, מעל ל־250 סטודנטים נפגעי פעולות איבה, כ־140 סטודנטים אשר נפצעו במהלך שירותם הצבאי, כ־140 סטודנטים שמשפחותיהם הוכרו כמשפחות שכולות, וכן בני ובנות משפחה של חטופות וחטופים.
התרעות פיקוד העורף