מחקר חדש של צוות חוקרים מבית הספר לתקשורת במכללה למינהל בראשות ד"ר זף סגל, היסטוריון וחוקר תקשורת, ודיקן בית הספר פרופ' מנחם בלונדהיים, חושף כי עורכי חדשות היו מודעים כבר באמצע המאה ה-19 לכוחה של המילה בעיצוב סדר היום והלכי הרוח בציבור באמצעות מסגור ידיעות ודרך ניסוחן. לצורך זיהוי הידיעות שמקורן משותף, השתמשו החוקרים בתוכנה המשמשת כיום את האוניברסיטאות בארץ לזיהוי העתקות בכתיבת עבודות אקדמיות.
החוקרים זיהו באמצעו התוכנה מאמרים רבים שמקורם משותף ושפורסמו בעיתונים שהיו "אויבים" זה לזה – אחד מצפון ארה"ב, והשני מדרומה. התקופה שנבחנה היא תקופת מלחמת האזרחים האמריקאית, בין השנים 1861–1864, והעיתונים שנבחנו הם ה-Alexandria Gazette ממדינת וירג'יניה שבדרום וה-Chicago Tribune, עיתון צפוני בולט שמופיע עד היום. המחקר חושף כיצד עיתונים ערכו מחדש תכנים כדי לשקף את עמדותיהם האידיאולוגיות ואת אופיו של הקהל המקומי, לעתים תוך הדגשת הצלחות של כוחות הצפון או הדרום, ולעתים תוך השמטה של מידע בעייתי או מסגיר.
כך למשל, באחד המקרים התפרסמה ידיעה בשני העיתונים על סכנה לכוחות פדרליים (צפוניים) בטקסס. בשני העיתונים הכתבה הייתה זהה לחלוטין, למעט שינוי קל במילים: בהודעת העיתון הצפוני נכתב כי תושבי טקסס יופיעו בגבול במספרים "ניכרים", כדי לייצר תחושת הסלמה ומיידיות - שכן עורך העיתון תמך ביציאה למלחמה. אולם בעיתון הדרומי מילה זו הושמטה, על מנת להרגיע את המצב ולשדר את המסר שעדיין ניתן למנוע את הלחימה. בנוסף, בעיתון הצפוני תואר המצב כמתרחש בזמן הווה, ובעיתון הדרומי הוא נכתב כמשפט מותנה: "כנראה.. יופיעו בקרוב בגבול".
"מאז ומתמיד התקשתה התקשורת לדווח אמת 'אובייקטיבית'", אומרים החוקרים. "בפועל, אין כמעט היתכנות כזאת. התקשורת נוטה לערוך את הסיפור כך שיותאם למה שהיא חושבת שהקהל רוצה לשמוע, ובעיקר למה שהיא רוצה להשמיע".