לתגובה סולידרית של כל השלטון המקומי בישראל עד כדי השבתה של החינוך לגיל הרך בגילאי חינוך חובה, לא ציפו במשרדי החינוך והאומר. בניסיון צולע למנוע את השביתה פרסמו השבוע שני המשרדים מתווה לרפורמה שתייצר מאגר של מאות גננות מחליפות נוספות למערכת ותתן מענה למצוקת כח האדם שלא מאפשרת לעמוד בתקינה המלאה של גננת ושתי סייעות בגן מעל 30 ילדים מדי יום. בשלטון המקומי בירכו על היוזמה אבל יקח עוד חודשים רבים להניע אותה ולמלא את התקנים החדשים שתוקצבו. בינתיים דורשים ראשי הערים החזר רטרואקטיבי מהממשלה על הכספים שהיא חייבת להם בגין שכר הסייעות המחליפות מתחילת השנה ועמידה בחלקה של המדינה במימון שכר הסייעות בכל הרשויות המקומיות ללא הבדל.
"הממשלה הסירה מעליה אחריות לילדי ישראל" אומרים למעריב במרכז השלטון המקומי, "הם חושבים שהשלטון המקומי הוא פרה חולבת שיכולה לספוג הכל אבל הגיעו מים עד נפש והגיע הזמן שממשלת ישראל תיקח אחריות על החינוך לגיל הרך ותתנהל בהגינות עם האזרחים. כל חובה שהממשלה פוטרת את עצמה ממנה תבוא לידי ביטוי בהוצאות של ההורים. אנחנו מכבדים את הצורך לקצץ בהוצאות בגלל המלחמה אבל את חלקנו נתנו, אנחנו הנושאים בעול של החזרת שגרת החיים בכל משבר ביטחוני, לא הממשלה. צעדים חד צדדים על הראש של השלטון המקומי והאזרחים ונסיגה מהתחייבויות הממשלה לילדים הם לא הדרך ואנחנו עומדים על כך". במרכז השלטון המקומי מוסיפים: "אנחנו לא מקבלים הוראות מיפה בן דוד. אם קיש רוצה חינוך בגני הילדים שידאג עכשיו לחלקו בשכר הסייעות ולא ימתין לגיוס גננות חדשות".
משרד החינוך הוא המעסיק של הגננות והעיריות הן המעסיקות את הסייעות אבל הממשלה פשוט הפסיקה חד צדדית לפצות את השלטון המקומי על מאות השעות שבהן נדרשות סייעות להחליף גננת כדי לקיים את שגרת החינוך לגיל הרך. הצעד השני היה הכניעה של שר החינוך קיש למזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד שדרשה לחייב את השלטון המקומי בעמידה ביעד של שתי סייעות, אחרת גננות לא יתייצבו לעבודה. קיש נכנע והוריד הוראה חד צדדית בהתאם לעיריות. זאת למורת רוחם של ראשי הערים שגם כך כאמור מתמודדים עם מצוקת כח אדם בגנים בהיעדר מספיק גננות, מחדל כשלעצמו של משרד החינוך.
הקש ששבר את גב הגמל והביא לשביתה היה הורדה של כעשרה אחוזים בתשלומים שמעביר משרד החינוך לשלטון המקומי באשכולות 6-10 (בהם התושבים החזקים יותר סוציו-אקונומית) כדי לממן את הרפורמה בשכר הסייעות שנחתמה לפני שנתיים והעלתה את שכרן לכ-7,000 שקלים בחודש בממוצע (כולל צהרון) לראשונה אחרי שנים. בעצם הממשלה אומרת לרשויות הלכאורה חזקות יותר שאם הם רוצים סייעות בגנים – שישלמו להן את מלוא משכורתן בעצמם מתוך הנחה שהתושבים יכולים פשוט לספוג את זה, וכרגע ללא יכולת להפריט את הצהרונים בגנים. בכל מקרה ההורים ישלמו יותר, בין אם במיסים ובין אם למפעילי צהרונים פרטיים אם הממשלה תאפשר זאת, אבל משרדי החינוך והאוצר פשוט נסוגים מהאחריות על ילדי ישראל ומשליכים אותה על העיריות. לעיריות נמאס. וזה מקור השביתה.
הסתדרות המורים אינה יכולה לצאת לשביתה כללית על הצעד החד צדדי המכוער כלפי המורים מצד האוצר ששר החינוך שוב עבר עליו בשתיקה, וזאת נוכח מחויבותה בהסכם הקיבוצי האחרון שלא לשבות. העיצומים ההדרגתיים הם המוצא האחרון של בן דוד שאומרת כי הממשלה מתייחסת למורים כאל שק חבטות, ובמידה רבה צודקת. החינוך היסודי סובל ממצוקת מורים חריפה הרבה יותר מאשר המחסור בגננות לגיל הרך, דבר הפוגע אנושות בלימודים של מאות ילדים מדי יום. קיצוץ מיידי של מאות שקלים משכר מורה מדי חודש עלול להבריח ממנה את יחידות הסגולה ששורדות בה, ובוודאי את המורות והמורים האיכותיים. אבל קיש לא זו בלבד שלא עושה דבר בנושא מצוקת המורים ועומד ביחד איתם נגד הקיצוץ הדרמטי בשכרם הנמוך ממילא, אלא שהכריז כבר כי השביתה אינה חוקית וכי הממשלה תנסה למנוע אותה עד מוצאי השבת בבית הדין לעבודה.
התרעות פיקוד העורף