ברחבי תל אביב, הורים רבים הביעו תסכול, אך חלקם גם הפגינו הבנה כלפי המורים. רונית, אם לשני ילדים הלומדים בבית ספר בצפון העיר, סיפרה: "זה בלאגן, אין לי מילה אחרת. אנחנו שנינו עובדים, ובסוף התורנות נופלת על ההורים. אבל אני מבינה את המורים – אם פוגעים להם בשכר, הם צריכים להשמיע קול. סידרתי שהילדים יהיו עם סבא וסבתא הבוקר, אבל זה לא פתרון לכל פעם".
אלון קציר, אב לשני ילדים, הסכים איתה: "אין לי עם מי להשאיר את הילדים, והבוס לא ממש מבין. בסוף זו מלחמה של המורים מול האוצר, אבל מי שנופל בין הכיסאות זה אנחנו. זו לא הדרך". שירה אם לשלושה ילדים בשכונת בבלי, חיזקה את הביקורת: "די, יש גבול. גם אני רוצה שכר טוב יותר, אבל אני לא משביתה את העולם. זה פשוט גובל באנוכיות. הילדים לא מבינים למה אין בית ספר, ואני צריכה להסביר להם שזה בגלל ויכוח על משכורות. זה מעוות".
מן העבר השני, יש גם קולות מתוך המערכת שמבקשים הבנה. מירב, מורה בבית ספר בדרום העיר, אמרה: "אני אוהבת את העבודה שלי, אבל עוד להוריד לנו כסף? זה כבר בלתי נסבל. זו לא הפעם הראשונה שמזלזלים בנו, והשתיקה רק תעודד את זה להמשיך. אני מצטערת על ההורים, באמת, אבל זו הדרך היחידה שיש לנו להילחם על תנאים בסיסיים".
התרעות פיקוד העורף