אבל זאת לא הבעיה היחידה בהוראת האנגלית. מתוך כ-19 אלף מורים לאנגלית במערכת החינוך, רק 12 אלף (כ-40%) הוכשרו מלכתחילה להוראת המקצוע, מה שמעיד על הוראה ברמה מאד לא אחידה ועלול להשפיע גם על הישגי התלמידים בבחינה שציוניה הם פרמטר בפני עצמו בקבלה ללימודים אקדמיים ולא רק.
במשרד החינוך אומרים שהצורך במורים ישראלים איכותיים לאנגלית תמיד יהיה ושהדרך להתמודד איתו עוברת לא רק בהכשרות אלא גם בהכנסת טכנולוגיה לשיטות ההוראה אבל מבקר המדינה כבר קבע כי תכנית לאומית לשיפור הוראת האנגלית שהושקה ברעש גדול ב-2017 צומצמה בהדרגה מ-2020 בקול ענות חלושה מבלי שהודבקה העמידה ביעדיה.
אלה רק מקצת הבעיות שתלמידי ישראל, אלה מהם שלומדים לימודי ליבה מלכתחילה, סובלים מהן בעל כורחם בלימודי האנגלית ועוד לא התחלנו לתאר את הפער שמשרד החינוך לא מצליח לסגור בין הוראת האנגלית ביישובים מבוססים לבין זו ביישובים חלשים.
הוסיפה לומר כי "שוחחתי עם התלמידות על ההתמודדות האישית לפני שחזרנו ללמוד אבל לא היה קל לחזור ללמד. היו ימים שזה עשה לי טוב להיכנס לכיתה, מקום שנותן לי הרבה ביטחון עצמי ושאני יודעת שאוהבים אותי בו, אבל היו גם ימים שהשכול והקושי הציפו אותי". ורדה מוסיפה: "האובדן גרם לי להיות יותר רכה מול דברים וסיטואציות שהייתי מקפידה עליהם יותר בעבר ולתת לתלמידות את ההרגשה שיש שם מישהו שדואג להן ושאכפת לו מהן מעבר לציונים".
"זה אתגר גדול גם לתלמידים שרובם מתמודדים עם היעדרות ממושכת של אביהם שנמצא במילואים או עם שכול", סיפר והוסיף, "אבל הם מצליחים להתגבר ומגיעים לתוצאות יפות, אפילו שזה כמעט לא מעניין אף אחד במשרד החינוך ממנו הייתי מצפה ליותר התחשבות והבנה".
התרעות פיקוד העורף