אני סבתא לשני נכדים מתוקים, בת 5 ובן 4. בחודשים האחרונים שמתי לב שמתפתחת ביניהם תחרות, והאווירה בבית הפכה להיות הרבה יותר עוינת. הם מנסים למשוך את תשומת הלב של הסביבה, מאשימים זה את זה בכל מיני דברים, לא מסתדרים ביניהם כמו פעם, ואני פשוט לא מבינה מאיפה זה מגיע.
לפי מה שראיתי, זה בעיקר הקטן – אני חושבת שהוא נכנס ללחץ מאחותו, ודורש הרבה יותר תשומת לב. בכל פעם שמחמיאים לאחותו על משהו, הוא אומר שגם הוא עשה אותו, ונראה שהוא פשוט רוצה שיחמיאו גם לו. כשביררתי עם ההורים שלהם, הם אמרו שגם הם שמים לב שזה קורה, ומנסים להתעלם מהבעיה. מה עלינו לעשות כדי לעזור לאחים הצעירים לשמור על תקשורת תקינה ואוהבת?
"תחרות בין אחים היא תופעה מוכרת, קל וחומר כשמדובר באחים שנולדו קרוב כל כך זה לזה. התחרות הזו מתרחשת בדרך כלל כששניהם מאותו המין, אבל זה יכול להיות גם כשיש בן ובת. יש להפנים את הרעיון שאחים מקנאים מאוד זה בזה, כי באופן לא מודע הם רוצים לעשות שימוש באותם משאבים של ההורים – הזמן והאהבה.
הם לא מבינים עדיין שאפשר לאהוב שניים, ואם במקרה עברת ליד אחד מהם וחייכת, יבוא השני ויגיד שאת אוהבת אותו יותר. הם באמת בתחרות, ולפעמים לא סובלים זה את זה. לפי מה שאת מספרת, יש פה מתח. זה יושב על קנאה, והתפקיד שלנו הוא לא למנוע את זה – את לא יכולה למנוע מהילדים לקנא. את יכולה ללמד אותם לחיות עם הרגש הזה. לצד הקנאה הזו יש המון אהבה, ואם שניהם יהיו לבד, בלי ההורים ובלי מבוגר משמעותי עבורם, הם יהיו שם זה עבור זה.
"כשאת יושבת עם הנכדה ומחמיאה לה על משהו שהיא עשתה, ואז הנכד יוצא מהחדר השני ואומר שהוא עשה אותו הדבר – אני מציעה שבמקום להסתכל על הסיטואציה ולהגיד לעצמך שהוא בטח מקנא, פשוט תגידי לו 'איזה יופי, אני שמחה'. כך הגבת לנקודה שהוא העלה מולך, אבל בלי לעשות קרנבל. הגבת בצורה עניינית לדבר עצמו. אם הוא בא ומתלונן על אחותו, ומספר על כל מיני דברים שהיא עושה, תגידי לו 'זה קורה'.
אם הוא מרבה לעשות את זה, תגידי לו שאת לא אוהבת שהוא מלשין על אחותו כל הזמן – ותלכי. התגובות האלה יפגשו ילד מתוסכל כי הוא רגיל שכבר תקופה אתם מרימים לו להנחתה. תגיבו לזה בלי לנקוט עמדה או לתפוס צד – עשו פחות עניין מזה שהוא אומר דברים על אחותו. התייחסו לגופו של עניין. בסופו של דבר, תיקון תמיד אפשר לעשות – אל תתעלמו מהילדים, פשוט דעו איך להגיב נכון לסיטואציה".
אני סבא לנער, שהוריו גרושים ולא מתקשרים זה עם זה, בלשון המעטה. לפני כמה שבועות הנכד ברח מבית אביו, לאחר שטען שהאב העליב אותו, ועבר להתגורר בבית אמו. הילד לא מוכן לתקשר עם אף אחד ממשפחתו של אביו, רק איתי, וכולם מאוד מתוסכלים מהמצב הנוראי הזה. איך אוכל לשפר את מערכת היחסים ביניהם?
"בראש ובראשונה אני רוצה שתשימו לב לכך שהנער הזה עושה בדיוק מה שהוא למד מההורים שלו. לא נעים לך? אתה קם והולך. שובר את הכלים ולא יוצר קשר. יש לו יופי של מודל למה שהוא עושה, ואתם לא יכולים להתעלם מזה. רק אחרי שנבין יותר לעומק את כל המארג שבתוכו הילד חי נצטרך למצוא את הדרך להחזיר את המצב לקדמותו. יכול להיות שנפעיל עליו סנקציות, יכול להיות שנשחד אותו. יכול להיות שאמא שלו צריכה להגיד לו ללכת לאבא שלו כי זה חלק מהחלטת בית המשפט כשההורים התגרשו".