בין אזעקות למבחנים: המורות שלא מוותרות על התלמידים

שבועיים לשנת הלימודים ובצל המשברים במערכת החינוך המורות שנאבקות לחזור ללמד למרות השפעות המלחמה: מורה שלוחמת בעזה, מורה שנהרס לה הבית מטיל איראני ומורה שבן זוגה במילואים מספרות על האתגרים של השנה

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
כיתה עם שתי מורות
כיתה עם שתי מורות | צילום: משרד החינוך
4
גלריה

על הרקע הזה, וכשבבתי הספר חסרים אלפי מורים, השחיקה גדולה ומעמד המורים בעיני הממשלה נמצא בשפל חסר תקדים, מעודד לשמוע שלוש נשים אמיצות שלא מוותרות על ההוראה למרות השפעת המלחמה עליהן - וגם ממשיכות בכל הכוח את הסבתן להוראה מעולמות מקצועיים אחרים.

בבוקר על גבול עזה, בערב לומדת למבחן

המורה א'
המורה א' | צילום: באדיבות המצולמת

א', בת 33, הנדסאית תעשייה וניהול בהכשרתה, משתלבת מאז 2017 במסגרות החינוך הביתי באשקלון, מערך ייחודי של משרד החינוך המיועד לילדים שאינם יכולים להגיע לבתי ספר מסיבות רפואיות. ההחלטה על הסבה להוראה התגבשה אצלה לפני כשנה בעקבות עבודה בצהרון עם ילדים ממשפחות מעוטות יכולת.

ב-2024 הצטרפה לתוכנית להסבת הנדסאים להוראה בלוינסקי-וינגייט, ובמקביל המשיכה לעבוד עם תלמידים בביתם: "כשהתחילה המלחמה, הרגשתי שאני לא יכולה לוותר. לא על הצבא, ולא על הילדים שאני מלווה. כולם זקוקים לי. הליווי שאני מקבלת במכללה לא מובן מאליו. עזרו לי להשלים את החומר שהחמצתי, התאימו לי מועדי מבחנים ודאגו לי ממש ברמה האישית. פשוט עטפו אותי. זה נתן לי כוח להמשיך".

חוזרת ללמד בצל פגיעת הטיל בביתה

היא שחזרה: "כל הזכוכיות בבית התנפצו, התריסים נשברו. בדיוק נכנסנו שוב לממ"ד אחרי הנחיה נוספת מפיקוד העורף שמענו את הפיצוץ האדיר וכשהעזנו לצאת מהממ"ד, ראינו את הנזק והשוק היה אדיר. הזמנו אנשי מקצוע לתקן, אבל בשל הביקוש הרב עד עכשיו לא הגיעו. הנפש היא זו שזקוקה עכשיו לתיקון הכי גדול".

מלי ליברמן
מלי ליברמן | צילום: באדיבות המצולמת

תקופות הקורונה והמלחמה היו נקודת מפנה עבורה, ואחרי תשע שנים שבהן עבדה בתחום הכספים החליטה לעשות הסבה מקצועית להוראה. "משהו בקשר האנושי בלימודים מרחוק התעמעם, הרגשתי כאמא את הצורך באנשים איכותיים בחינוך שרואים מולם קדם כל את הילד. השתלבתי כמורה מקצועית במקביל ללימודים בתכנית וזמן קצר אחר כך מוניתי למחנכת. עבורי המשמעות היא להוציא מהילדים את הטוב שבהם".

"התלמידים הצילו אותי"

טל אוקנין
טל אוקנין | צילום: באדיבות המצולמת

"זאת הייתה תקופה מאתגרת עם חששות תמידיים לבעלי. מי שסייעו לי היו התלמידים. אין לי מושג איך הייתי שורדת את התקופה הזו בלעדיהם. הייתי צריכה להיות גיבורה בשבילם, והם שמרו עליי לא פחות מאשר אני הרגשתי שאני שומרת עליהם. בלוינסקי-וינגייט גילו כלפיי אנושיות וחמלה בעיתוי שבו הייתי זקוקה להם יותר מתמיד", אמרה. לדבריה, העבודה עם התלמידים מהווה סיפוק אדיר: "אני אומרת להם תמיד - ציונים זה לא הכול. מבחינתי חשוב יותר מכול שיהיו להם ערכים, תחושת מסוגלות, וכבוד לעצמם ולסביבה".

תגיות:
מערכת החינוך
/
עובדי הוראה
/
מורות
/
מלחמת חרבות ברזל
/
מבצע "עם כלביא"
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף