בבקשה המדינה כתבה: "פעם אחר פעם פועל ארגון המורים העל יסודיים לשיבוש מערכת החינוך והלימודים הסדירים בחטיבות העליונות, גם בתקופות בהן הוא מנוע מלעשות כן, בשל היותו כפוף לסעיפי שקט תעשייתי ומיצוי תביעות".
המדינה טוענת כי הצעדים עליהם הכריז כעת ארגון המורים מנוגדים להסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2024, הכולל שקט תעשייתי עד ליום 31.8.2029. באופן חריג דורשת המדינה להשית הוצאות נגד ארגון המורים.
במשרד האוצר מדגישים: "המדינה לא תאפשר פגיעה בשגרת הלימודים בתיכונים ותתנגד לכוונת רן ארז לעשות זאת. מדובר בהתנהלות כוחנית ולא חוקית שמוביל רן ארז כשהוא לא בוחל בשום אמצעי - גם לא בשיבוש שגרת הלימודים של תלמידי התיכון שזקוקים לשגרה ויציבות אחרי שנים קשות של קורונה ומלחמה וגם לא בהתנהלות הפוגעת בציבור המורים אותו הוא מייצג".
בפניית השלטון המקומי לבית הדין מתחילת השבוע, ראשי הערים לא נוקטים עמדה חד משמעית נגד סכסוך העבודה ומנסים להתמקד במניעת שיבוש הלימודים. "גם אם יש ממש בטענות ארגון המורים, ואיננו קובעים כך ואיננו מביעים עמדה בעניין זה שכן לא נפרשה לפנינו התשתית העובדתית והראייתית המלאה, הרי מדובר במחלוקת משפטית שאין מקום לנקיטת אמצעים ארגוניים בקשר אליה, ובמיוחד עת מדובר בטענות בעניין הפרת ההסכם הקיבוצי שנחתם ביום 23.9.24, שלגביהן חלה גם התחייבות הארגון לשמירה על שקט תעשייתי", נכתב בין היתר לבית הדין.
בפנייתו לבית הדין הארצי לעבודה מודה מרכז השלטון המקומי כי אכן לא הוסדרה בהסכם הקיבוצי מתכונת הפעלת בתי הספר בשבוע בן חמישה ימי לימודים, שעל ביטול חלק מהצעדים למימושה זועם ארגון המורים, "אולם מטיעון ארגון המורים לפנינו עולה כי לגישתו ההסכמה שהייתה בשנות לימודים קודמות מחייבת גם לעתיד, וכי מדובר בתנאי עבודה מוקנים של חברי הארגון. על כן, גם בעניין זה מדובר על פני הדברים במחלוקת משפטית", נכתב בבקשה.
התרעות פיקוד העורף