הילד עושה בעיות במקלחת
“מהדברים שאת מתארת נראה שיש פה התעסקות יתר. זאת אומרת, אתם מדברים עם הילד יותר מדי על הנושא וזה מנציח את העניין. לכן, אני חושבת שכדאי שתפני אליו ותגידי לו שאתם חושבים שדיברתם איתו הרבה על הנושא, אבל החלטתם על כיוון חדש: מהיום, לא תדברו על זה. אתם תשאלו אותו פעם אחת אם הוא בא למקלחת, ובדיוק כפי שאמרת – שיחליט אם הוא מעדיף מקלחת ארוכה ונחמדה, או משהו מהיר. הוא יפתח את זה לדיון, יענה ב’כן... לא... כן... לא’, ובמקום לשתף עם זה פעולה, את פשוט תרימי אותו ותקלחי אותו, זה הכל".
"את לא מנהלת איתו על זה שיחות עומק יותר, זה כבר לא נושא השיחה המרכזי אצלכם. בשורה התחתונה, כל מה שקורה סביב עניין המקלחת משמר את המשך ההתנהגות שלו. לא צריך לדבר על זה או להסביר את זה יותר. הקניית ההרגל צריכה להתבצע באופן רפטטיבי – הדבר חוזר על עצמו וחוזר על עצמו, עד שהילד מבין שבכל ערב מתקלחים לפני השינה”.
ביטחון הילדים
“השאלה איך מייצרים אמון ביניכם ובין צוות המטפלות במעון היא אכן שאלת מיליון הדולר. הדבר תלוי מאוד בדרך החיים שלכם. זה כמו ההבדל בין פסימיסט לאופטימיסט – שניהם מתים אותו הדבר, אבל חיים לגמרי אחרת. נקודת המוצא שלי, של מיכל דליות, היא שאני אישית נותנת אמון בבני אדם. יש משפט שאומר שאם נתתי בך אמון ופגעת בי, זו אשמתך, אבל אם פגעת בי שוב – זו כבר אשמתי. למה? כי הייתי צריכה להבין שאי אפשר לתת אמון אחרי הפעם הראשונה. בחודש הראשון הפרידה מאמא ואבא וההסתגלות יהיו קשות, וזה עוד לפני שדיברנו על כך שבמעון יש מטפלת אחת על כל שישה ילדים, ולוקח זמן להתאקלם.
"ילדים שטוב להם אוכלים היטב וישנים היטב ומתפתחים היטב, ואם הם נופלים, הם נרגעים מהר. כדי שהגננות או המטפלות יהיו טובות אל הילדים אני חושבת שהצעד הראשון צריך להיות דווקא שלכם. אתם צריכים להעביר להן מסר שאתם נותנים בהן אמון וסומכים עליהן. אמון הוא דבר שנבנה, ואם נקודת המוצא שלי היא שהמטפלת שהולכת לטפל בילדים שלי ובעוד כמה ילדים היא לא אישה רעה, יש לה ניסיון והיא יודעת מה היא עושה – אז הכל בסדר. אתה יכול לזהות מצב בעייתי אם לילד יש ביעותי לילה או שהוא בשום פנים ואופן לא מוכן ללכת לאותה המטפלת. שוב חשוב לי להדגיש שכל זה אינו אמור בעניין ההתחלה, כי התקופה הראשונית היא סיפור אחר וחשוב מאוד להביא את זה בחשבון”.
התרעות פיקוד העורף