האוצר מתגאה במספרים של מערכת החינוך - אבל התמונה בשטח עגומה

האוצר מנסה להציג תמונה ורודה של שיפור זעיר בשכר המורים הצעירים וספירה יבשה של עובדי ההוראה, תוך הכחשת חלקו במחסור במורים מקצועיים ושחיקת המורים הקיימים

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
משרד החינוך
משרד החינוך | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בשנת 2022 נחתם הסכם שכר ששיפר את שכר עובדי ההוראה. מאז ההסכם ועד שנת תשפ"ד עלה השכר הממוצע למשרה מלאה בכ-16% והשכר החציוני בכ-18%. "כיום עומד השכר הממוצע למשרה מלאה על 16,622 ש"ח, והשכר החציוני על 15,135 ש"ח. בהשוואה בין לאומית, היחס בין שכר המורים לשכר הממוצע במשק בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD", טענו באוצר.

עם זאת, עדיין ניתן לזהות פערים משמעותיים בין המורים הצעירים לוותיקים. היחס בין שכר המורים בתחילת דרכם לבין שכרם של מורים ותיקים עמד ב-2023 על 45%, לעומת 41% בשנת 2020 - פער גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD. בנוסף, מורים חדשים משתלבים לרוב במשרות חלקיות בלבד - בשנה הראשונה שיעור המשרה הממוצע עומד על 65%, ובשנה השנייה על 77%, ורק לאחר שנים רבות הם מגיעים להיקף משרה מלאה.

הנתונים על השכר הראוי לכאורה למורה במשרה מלאה, שאותם מנסה האוצר להדגיש, מספרים סיפור חלקי מאוד על מעמד המורה ועל השכר שתמיד נמוך יותר מהממוצע במשק עבור רוב מכריע של המורים במערכת, נתון שאותו משרד האוצר לא פועל באמת לשנות כבר עשרות שנים ושממנו נובע המצב המשברי המתמשך של מערכת החינוך וריבוי סכסוכי העבודה.

הדוח גם ממחיש את הנתק של כלכלני האוצר מהשטח, הבוער מזעם ושחיקה של המורים במערכת החינוך. האוצר טוען כי שיעור עובדי ההוראה מכלל כוח העבודה במשק עלה בעשור האחרון מ-5.48% ל-6.46%. "זה נתון שממקם את ישראל במקום השני במדינות ה-OECD, ונתונים אלו לכאורה מציגים מגמה הפוכה לדיווחים על מחסור במורים, דבר המחייב פתרונות ייעודיים לאתגרי ההון האנושי לצד צעדים להתייעלות ולשיפור איכות כוח ההוראה", אמרו באוצר.

אבל הם לא מבינים את מה שהנתונים היבשים לא מספרים (או שאולי הם מיתממים) - איכות ההוראה ירודה בין היתר בשל מחסור מתמיד במורים מקצועיים, והמורים הקיימים (בין 12 ל-15 אלף מורים מדי שנה) נאלצים ללמד מקצועות שכלל לא הוכשרו ללמד במקביל למקצועות שכן, מה שרק מגביר את שחיקתם. אפילו הדוח הזה של האוצר חושף כי חלה עלייה משמעותית של 29% בהיקף ביצוע שעות מילוי מקום, "הן על ידי ממלאי מקום שאינם מורים פעילים, והן בהעלאת העומס על מורים מצוות בית הספר".

"פער ימי החופשה בין תלמידים להורים נותר גבוה, בין היתר בשל העובדה שמדינת ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שבה מתקיימים לימודים שישה ימים בשבוע", אמרו באוצר, אבל שכחו להזכיר כי אחת העילות המרכזיות שבגללן פתח ארגון המורים בסכסוך עבודה בחודש האחרון הוא נסיגה של האוצר עצמו מצעד אחד שנוסה למשך שנתיים, במסגרת המעבר הרצוי מאוד למערכת של חמישה ימים - תגמול המורים על שעות העבודה הרבות מביתם, שהאוצר לא מוכן לחזור אליו.

תגיות:
משרד האוצר
/
משרד החינוך
/
OECD
/
מורים
/
שכר המורים
/
משבר החינוך
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף