כדאי לנו ההורים, לעצור רגע ולעשות רפלקציה יחד עם ילדינו: מה היה לי בחופש? למה ציפיתי וקיוויתי וממה התאכזבתי? רפלקציה כזו יכולה לעזור לילדים להתחיל את שנת הלימודים עם יותר פניות רגשית. מומלץ גם לחשוב קדימה - למה אני מצפה השנה? למה התגעגעתי? ממה אני חושש ומה הייתי רוצה לעשות אחרת השנה.
גם ברמה הרגשית התקופה הזו אינה פשוטה. בני הנוער חוזרים לבית הספר עם "מטען" לא קטן - שנה שהסתיימה בתוך מלחמה, חוסר ודאות שממשיך ללוות אותם, ולעיתים גם תחושות חרדה או בדידות שנצברו עוד מתקופת הקורונה. חשוב לתת מקום אמיתי לשיחה על התחושות האלה, לנרמל אותן, ולהזכיר לנוער שהם לא לבד בהתמודדות - שתמיד אפשר לשתף חברים, בני משפחה או מישהו קרוב שמקשיב.
בהיבט החברתי, מי שהקשרים שלו התרופפו בקיץ יכול לחשוב איך לחדש אותם ולנו ההורים חשוב לזכור - הגוף והנפש זקוקים לזמן הסתגלות. המעברים האלה לא פשוטים עבורנו, ולעיתים אף יותר עבור הילדים והמתבגרים שלנו. נדרשת סבלנות, קבלה וחמלה כדי לאפשר לילדים את הזמן והמרחב הדרושים כדי לחזור לשגרה.