אם חפצי עתיד אנחנו, חייבים להבין את הסיבות למצב המדאיג הזה ורק כך להתאים את התרופה. כאשר מורה נדרש לעמוד מול ארבעים תלמידים בכיתה, שכל אחד מהם עולם ומלואו, ולכל אחד רמות שונות של ידע, צרכים רגשיים מגוונים, אין פלא שהוא מרגיש שאין לו אפשרות אמיתית להצליח. מורה זקוק לחוויית הצלחה. זה לא מותרות - אלא תנאי בסיסי כדי לטפח יוזמות, יצירתיות ולהעניק לילדים את הטוב ביותר. מה שמחזיק מורה בכיתה הוא הידיעה שההשקעה נושאת פרי. גם מנהל בית ספר רוצה להנהיג קהילה לערכים וחינוך מתקדם, לשם כך צריך לתת לו סמכויות רבות יותר מאלה הקיימות כיום, להגן עליו ועל שמו הטוב כנושא משרה בכירה, ולתגמל אותו בהתאם.
לא יזיק אם הציבור ומשרד החינוך ידעו להביע הערכה ולשמור על כבודם של האנשים הדואגים לדורות. מורים ומנהלים נשברים בגלל שהושפלו, אוימו ולעיתים הוציאו עליהם דיבה. תלמיד שרואה את הוריו מכבדים את המורה ואת בית הספר, יכבד את המורה וגם את הוריו. צריך לתת למורים תנאים לעשות חינוך טוב, ולמנהלים חופש אמיתי לנהל. אם נפעל כולנו באופן הזה, נוכל לייצר שינוי מיטיב וחינוך שיהיה מקור לגאווה לאומית.
התרעות פיקוד העורף