בעולם החינוך המיוחד, ובעבודה עם ילדים ובני נוער על הרצף, הסביבה הפיזית היא כלי טיפולי, מווסת רגשי ומאפשר למידה. מחקרים הראו שמרחב מתוכנן היטב יכול להפחית חרדה, לשפר ריכוז, לעודד השתתפות חברתית ולחזק תחושת ביטחון. בעיר חיה ורועשת, יצירת מקום כזה דורשת איזון עדין בין שני עולמות: מצד אחד חיבור אמיתי למרקם העירוני - נגישות פיזית וחברתית והשתייכות פעילה לקהילה; מצד שני, מרחב מוגן, נעים וגמיש, המאפשר לכל תלמיד לקבוע את קצבו ואת דרגת השתלבותו.
בית הספר תוכנן ונבנה כמארג עירוני קטן של "בתים" שונים זה מזה, שכל אחד מהם מותאם לגילאים, לצרכים ולהעדפות הייחודיות של תלמידיו. בקומה העליונה שוכנות שתי דירות מגורים שם יכולים הבוגרים לתרגל את חיי היומיום באופן מוחשי. החללים הציבוריים ממוקמים בקומת הקרקע, והיא פועמת כלב המבנה.
במקום הוקמו בין היתר מטבח לימודי ובית קפה המופעלים על ידי התלמידים עבור הכנה לחיים עצמאיים והופנו במכוון כלפי שדרה המחברת בין בית הספר "אדם", קמפוס תיכון "בגין" ושכונת המגורים עבור אינטראקציה מדורגת. שבילי הגישה ושערי הכניסה יוצרים רצף מהרחוב פנימה - בלי חיץ חד, אלא מעבר הדרגתי. "כך נולדים חיבורים, מיומנויות חברתיות, והיכרות הדדית בין הקהילה לתלמידים" מסבירים המתכננים.