ביום ראשון, 26 באוקטובר, אמורה להיפתח שנת הלימודים האקדמית תשפ"ו, אחרי שנתיים של טלטלות: מ-7 באוקטובר, דרך גיוסי המילואים ההמוניים, גלי אנטישמיות ו-BDS בקמפוסים ברחבי העולם, ועד לפגיעות ישירות של טילים איראניים במוסדות בישראל, כשברקע גם קיצוצים בתקציב ההשכלה הגבוהה.
לדבריו, “לאוניברסיטאות גם חלק לא קטן בהצלחת המלחמה: חלק גדול מהלוחמים הם סטודנטים, וגם טכנולוגיות שפותחו באוניברסיטאות הצילו חיים. ההשכלה הגבוהה נותנת לנו את החוזק. האוניברסיטאות הן כלי לפיתוח כלכלי, ביטחוני וחברתי".
“יש אוזן קשבת"
ור"ה, ועד ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל, הוא גוף וולונטרי שהוקם על ידי ראשי אוניברסיטאות המחקר של ישראל. חברים בו הנשיאים, הרקטורים והמנכ"לים של הטכניון, מכון ויצמן למדע ואוניברסיטאות העברית, בר אילן, תל אביב, חיפה, בן-גוריון, הפתוחה ואריאל.
מטרת פעילות ור"ה היא לקדם ולייעל את הטיפול המשותף בנושאים הנוגעים לכל האוניברסיטאות, ולהציג את עניינן המשותף בצורה היעילה ביותר בפני מקבלי ההחלטות השונים הנוגעים למערכת ההשכלה הגבוהה של ישראל. כל זאת למען הקידום, השיפור והטיפוח של המחקר המדעי וההוראה האקדמית, לטובת מדינת ישראל והחברה הישראלית.
לדברי חיימוביץ, אין שום ספק שהקיצוץ בתקציב פגע בהשכלה הגבוהה. “לולא היו קיצוצים יכולנו לפתח יותר את המחקר בארץ ואת השירותים החברתיים שאנחנו נותנים לסטודנטים. אבל אנחנו לא יושבים ובוכים, אלא מנסים למצוא פתרונות ולעשות התאמות לקיצוצים, כדי להמשיך להתקדם בתוך כל זה".
במלחמת "עם כלביא", מתאר חיימוביץ, הייתה פגיעה במכון ויצמן למדע, בקמפוס המרכז הרפואי-אוניברסיטאי סורוקה המסונף לבן-גוריון ובאוניברסיטת בן-גוריון עצמה. “היו כבר כמה דיונים בכנסת על כך שהמוסדות הללו לא מקבלים את התקציבים הנדרשים כדי לשקם את הנזק. אז אנחנו חייבים להתבסס על פילנתרופיה. במקום לפתח דברים חדשים, אנחנו משפצים. בזמן חירום יהודי חו״ל יודעים איך לפתוח את הכיס, אבל הם לא רוצים להיכנס למקום של הממשלה. אני מתחיל לשמוע ‘למה המדינה לא עושה את זה? למה אני צריך לשלם עבור שיקום המעבדות שלך?'. הפילנתרופיה מוכנה לעשות דברים מדהימים, ואכן היו בשנתיים האחרונות תרומות במספרים מאוד גבוהים לאוניברסיטאות בארץ, אבל הם לא רוצים להרגיש שהם מחליפים את המדינה".
במהלך המתקפה האיראנית, מפרט חיימוביץ, “נהרסו בבן-גוריון שבע כיתות שהיו מיועדות לבית ספר לרפואה, ונפגעו גם שש מעבדות בסורוקה. בנוסף לכך היה נזק של הדף, שהתבטא בזכוכיות מנופצות, חלונות ודלתות שנעקרו, הרס בחדרים בקמפוס עצמו. רצינו למשל להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה השנה, ואנחנו לא יכולים, כי בגלל הפגיעה בכיתות ובמעבדות אין לנו איך ללמד אותם".
“העולם הוא לא רק אירופה"
מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל עמדו המוסדות האקדמיים בארץ במוקד קמפיינים בינלאומיים הקוראים לחרם על האקדמיה הישראלית. “הקמנו מטה של ור"ה להילחם ב-BDS כי אף גורם ממשלתי לא לקח אחריות על זה, עד היום", אומר חיימוביץ. “היינו צריכים להסיט לכך משאבים שהיו מיועדים לדברים אחרים, ולשקם את המוניטין הבינלאומי של ההשכלה הגבוהה הישראלית".
חיימוביץ מוסיף ומבהיר: "אנחנו גם צריכים לזכור שהעולם הוא לא רק מערב אירופה. בדיוק חזרתי מסיור מאוד מוצלח בהודו. רבע מהצעירים בעולם הם בהודו, יש שם אוניברסיטאות מצוינות. בכל העולם רוצים סטודנטים הודים. מתברר שהמוסדות שם מאוד רוצים לשתף איתנו פעולה וקצת להיכנס לנעליים של האירופאים שלא רוצים אותנו. הם רואים את זה בתור הזדמנות".
מחפשים משמעות
חיימוביץ, יליד מדינת פנסילבניה, למד בארה"ב באוניברסיטת קולומביה ובארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, ושם קיבל את הדוקטורט שלו בגנטיקה של הצמח. את הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת ייל. במהלך הקריירה המדעית שלו פרסם מאמרים בתחומי חקר הביולוגיה ההתפתחותית, ביולוגיה חישובית ומדעי הצמח, וב-2013 ייסד את התוכנית לאבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב. שם הוא גם היה דיקאן הפקולטה למדעי החיים.
הוא מוכר בתור פעיל ציבורי בינלאומי לקידום המחקר במדעי הצמח ותרומתו להאכלת אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה, וחבר מערכת של כמה מכתבי העת המדעיים החשובים בתחומם. ב-1 בינואר 2019 החל לכהן בתפקיד נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומיולי 2024 משמש במקביל גם יו"ר ועד ראשי אוניברסיטאות המחקר.
כשחיימוביץ נשאל על תחומי הלימוד המבוקשים ביותר כיום בקרב סטודנטים באקדמיה הישראלית, התשובה היא ברורה, אך יחד עם זה יש גם חידוש: “עדיין התחומים הטכנולוגיים הם הכי מבוקשים. דיברו על כך למשל שיש ירידה בביקוש למדעי המחשב, אבל עדיין זו ‘ירידה שבעודף'. למשל, אם היו ארבע-חמש פניות על כל מקום פנוי, עכשיו יש שתיים-שלוש. אבל בפועל בכל האוניברסיטות לא הייתה בעיה לסגור את הרישום למדעי המחשב ולמלא את כל המקומות.
“במקביל לכך יש נתון מאוד מעניין. למשל אצלנו בבן-גוריון יש עלייה של 70% בביקוש למדעי הרוח. בזמן שאנשים אומרים שאין עתיד במדעי הרוח, אנחנו מתחילים לראות שזה בדיוק ההפך".
המצב כיום, מודה חיימוביץ, “כמובן מאתגר את הפרופסור: איך הוא נותן הערכה לסטודנט, איך הוא מלמד. אני מכיר מרצים שלקחו את זה בתור אתגר ועשו שיעורים הרבה יותר מעניינים. אנחנו צריכים לפתח את כישורי החשיבה של הסטודנט, את היכולת שלו להתמודד עם בעיות. לא צריך למשל לתת את הציון על איכות הכתיבה. כי אז כל אחד יקפוץ ישירות לצ'אט. בתחומים רבים הבינה המלאכותית הפכה להיות כלי גם בעבודה. לכן צריכים לבקש מהסטודנט להראות איך הוא פיתח דברים ואיך פתר את הבעיה. שהציון יהפוך להיות על הדרך ולא על התוצאה".
המילואים לא נגמרים
גם השנה יפקדו את ספסלי האוניברסיטה מילואימניקים רבים, שחלקם נושאים עימם טראומות מהמלחמה. “גם בשנה שעברה היה מצב דומה", מספר חיימוביץ. “אתן לך דוגמה פרטנית, שמעידה על המאמץ של כלל האוניברסיטאות: לנו בבן-גוריון היה למשל חדר חירום בזמן המבחנים, למצב שבו סטודנט היה נכנס לחרדה תוך כדי מבחן. אנחנו נמצאים על מסלול הנחיתה של הפינויים מעזה לסורוקה. הרעש של המסוקים היה יכול להיות טריגר, והיו כמה מקרים כאלה. אז היה לנו חדר מיוחד בשביל האנשים שנכנסו לסטרס תוך כדי מבחן. בן-גוריון השקיעה גם כ-20 מיליון דולר רק במילואימניקים. אני חושב שקיבלנו מהממשלה אולי רבע מזה".
חיימוביץ מוסיף: "ההשקעה באה לידי ביטוי בהכפלת קורסים וקורסי קיץ יעודיים, בחונכים המסייעים בלמידה, בקבוצות למידה, מועדי מבחנים מיוחדים, מוקד סיוע רגשי 24/7, מפגשי תמיכה ועוד. יחד עם זאת, אנחנו צריכים לזכור שאוניברסיטה לא יכולה להחליף את האחריות של המדינה על בריאות הנפש של המילואימניקים. יש לנו שירותים, אבל הם לא מיועדים לטיפול לטווח ארוך".
גם בשנת הלימודים הקרובה, מוסיף חיימוביץ, “ימשיך המתווה הלאומי להתאמות למילואימניקים. לצערנו המילואים לא נגמרים. אנחנו לא יכולים להחזיר לסטודנטים את הזמן שהיו במילואים. אנחנו רק יכולים לעזור להם להשלים את החומר בצורה הכי טובה. ואלה לא רק המילואימניקים, אלא גם חטופים ומשפחות החטופים. נועה ארגמני, למשל, היא סטודנטית שלנו".
כמו כן, מוסיף חיימוביץ, “זה לא סוד שאנחנו נכנסים לשנת בחירות. אנחנו חוששים שבעניין ההשכלה הגבוהה יש גורמים שינסו להשתמש בכך בתור נושא מפלג במקום נושא בקונצנזוס. אנחנו רואים את זה בכל העולם, שיש גורמים שתוקפים את ההשכלה הגבוהה, את האוניברסיטאות - מה שבא לידי ביטוי עוד יותר תוך כדי מערכת בחירות".
לשיטתו, "זה נכון שמערכת ההשכלה הגבוהה בכל העולם בהגדרתה היא מקום ליברלי, כי אנחנו מעודדים אנשים לשאול שאלות ולהיות ביקורתיים. זה בדנ"א של ההשכלה הגבוהה. אבל היו לי שיחות ארוכות עם כמה פוליטיקאים שמשוכנעים שהאוניברסיטאות הן מקום פוליטי שמאלני. זה כמובן לא נכון. נמצאים באוניברסיטאות אנשים עם דעות שונות. אוניברסיטאות גם לא מקדמות אנשים על בסיס דעה פוליטית, זה פשוט פייק ניוז. כשאנחנו מקדמים מישהו, אף אחד לא יודע למי הוא הצביע. אנחנו רק יודעים אילו מחקרים ומאמרים הוא פרסם".
התרעות פיקוד העורף