תל אביב לא שם: הערים המובילות בשיעורי הבגרויות - איפה העיר שלכם

משרד החינוך פרסם היום (שלישי) את נתוני “התמונה החינוכית הארצית” של החטיבה העליונה לשנת הלימודים תשפ״ד (2024). הנתונים, הבוחנים הישגים לימודיים, מגמות שיפור, התמדה ונשירה לצד שקיפות ותקצוב דיפרנציאלי, מציגים שורה של מדדים חיוביים: עלייה בזכאות לתעודת בגרות, צמצום פערים בין מגזרים ומגדרים, והמשך חיזוק התקצוב לתלמידים מהפריפריה החברתית־גאוגרפית.

לפי הדו״ח, בחטיבות העליונות (כיתות י׳-י״ב) למדו בתשפ״ד 446,365 תלמידים, מהם 126,674 תלמידי י״ב במסגרות המגישות לבגרות. כ־39.4% מהתלמידים בחרו במסלולים טכנולוגיים - בין היתר בהנדסת תעשייה וניהול, תכנון ותכנות מערכות, הנדסת חשמל, בקרה ואנרגיה, עיצוב מוצר, הנדסת אוטוטק, תקשורת אלקטרונית ותחום התקשוב.

על פי הנתונים הרשותיים, גוש חלב ניצבת במקום הראשון עם 100% זכאות לבגרות, ואחריה חורפיש עם 99.1%, ואריאל עם 98.5%. ברשויות נוספות - בהן פקיעין, בוקעאתה, אלקנה ומיתר - שיעור הזכאות נע בין 97% ל־98%.  בקצה השני של הטבלה נמצאות מודיעין עילית עם 3.8% בלבד, בני ברק עם 15.3%, וביתר עילית עם 16.1%. ביישובים ערביים־בדואיים בצפון ובדרום נרשמו שיעורי זכאות נמוכים במיוחד.

גם בתחום האנגלית ברמת 5 יחידות לימוד נרשמו פערים חדים. בראש הרשימה נמצאת קרית עקרון עם 94.6% מהתלמידים הלומדים ברמה זו, ואחריה רמת השרון (88.7%), גבעתיים (87.5%), קרית אונו (84.5%) ומיתר (81.7%). בין הערים הגדולות, הרצליה מציגה שיעור גבוה של 78.2%, רמת גן עם 76.9%, ומודיעין־מכבים־רעות עם 76.7%.

מנגד, ברשויות טובא־זנגריה ויבנאל לא נבחן אף תלמיד בחמש יחידות (0%). אחריהן נמצאות מודיעין עילית עם 1.2%, רכסים עם 1.6%, וביתר עילית עם 4.3% בלבד. גם בערים החרדיות בני ברק (6.9%) ואלעד (10.6%) שיעור הלומדים ברמה הגבוהה נמוך מאוד ביחס לממוצע הארצי.

בנוסף, הנתונים מציגים את הרשויות שבהן שיעור הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות הוא הגבוה ביותר בישראל. קרית עקרון מובילה עם 42.9% מהתלמידים, ואחריה רמת השרון עם 40.6% וגבעת שמואל עם 40.1%. גם סאג׳ור, יישוב ערבי קטן בגליל, נכלל ברשימת המובילות עם 40%, נתון חריג לטובה בהשוואה לממוצע במגזר. בהמשך הרשימה ניתן למצוא את גני תקווה (35.1%), גוש עציון (34%), הרצליה (32.6%) וקרית אונו (32.3%). רשויות נוספות במרכז - בהן מזכרת בתיה, שוהם, נס ציונה ורעננה - מדווחות על שיעורים שבין 30% ל־32% מהתלמידים.

לעומת זאת, בתחתית דירוג הרשויות לפי שיעור הלומדים 5 יחידות מתמטיקה, בולטות בעיקר רשויות מהמגזר החרדי והבדואי. בבסמת טבעון, ערבות הירדן, רכסים ויבנאל לא נבחן אף תלמיד ברמה זו (0%). במודיעין עילית, העיר החרדית הגדולה בישראל, רק 0.1% מהתלמידים ניגשו לחמש יחידות, ובביתר עילית שיעורם עמד על 0.5% בלבד.

גם ביישובי הדרום ובכפרים הערביים בצפון נרשמו נתונים נמוכים מאוד: לקיה וטובא־זנגריה עם 1.1%, בסמ״ה (1.7%), עג׳ר (2.0%) וזרזיר (2.2%). בין הערים הגדולות, בני ברק מציגה שיעור של 2.4% בלבד, ואילו ביישובים כמו ג'סר א־זרקא, ערערה, שגב שלום, ביר אל־מכסור, נווה מדבר ותל שבע, שיעור הלומדים ברמת חמש יחידות נע בין 2.5% ל־4.1% בלבד.

גם בתחום שיעור הנשירה נרשמו פערים בין אזורים ומגזרים. ברשויות אבן יהודה (1.6%) ורמלה (1.7%) נרשמו שיעורים מעט גבוהים מהממוצע, אך בפריפריה הנתונים מדאיגים יותר: בעמק המעיינות ובמטה אשר הנשירה עומדת על 1.9%, וביישובים גן רווה ועילוט על 2%. במגזר הבדואי וביישובים ערביים נוספים בדרום ובצפון המצב חמור אף יותר - שגב שלום (2.1%), חורה (2.2%), רהט (2.5%), כסיפה (3.1%), אל קסום (3.7%) ונווה מדבר (4.2%). ברשויות החרדיות נרשמו נתונים גבוהים מהממוצע הארצי: עמנואל (3.1%) ובית שמש (2.9%) בולטות לרעה.

במדד המרכזי של זכאות לתעודת בגרות נרשמה עלייה קלה: שיעור הזכאים מתוך תלמידי י״ב עלה מ־76.3% בשנת תשפ״ג ל־76.6% בתשפ״ד - כ־97 אלף תלמידים. במבט רחב יותר, זהו שיפור מצטבר של כמעט שבע נקודות אחוז מאז תשע״ט (2019), אז עמד השיעור על 69.7%. גם במערכת החינוך החרדית נמשכת מגמת ההתחזקות: שיעור הזכאים עלה מ־26.2% ל־26.7% בתוך שנה, ועל פני עשור מדובר ביותר משמונה נקודות אחוז (בהשוואה ל־18.6% בתשע״ה).

פערי הזכאות בין המגזרים ממשיכים להצטמצם ואף להתהפך: שיעור הזכאות במגזר הערבי בתשפ״ד עומד על 78.3%, לעומת 77.8% במגזר היהודי - פער של 0.5 נק׳ לטובת המגזר הערבי, לאחר שבתש״ף נרשם פער של 6.4 נק׳ לטובת היהודים. גם הפער המגדרי מצטמצם בעקביות: השנה הוא עמד על 0.3 נק׳ בלבד לטובת הבנות, לעומת 3.4 נק׳ בתש״ף.

במדדים האיכותיים של מצוינות נרשמה התחזקות: שיעור תעודות הבגרות המצטיינות עלה מ־12.4% ל־13.1% (16,538 תלמידים). באנגלית חלה עלייה בלומדים 5 יח״ל - מ־46.2% ל־46.8%. במתמטיקה נרשמה ירידה קלה מ־16.2% ל־16% בלומדים 5 יח״ל. שיעור הזכאים לבגרות טכנולוגית ברמה גבוהה במדעים/פיזיקה/מחשבים נותר יציב על 10.8%.

מדדי ההסמכה הטכנולוגית מצביעים גם הם על שיפור: שיעור הזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות עלה מ־58.2% ל־59.8%, ובתחום ההסמכות הכלליות נרשמה עלייה מ־71.8% ל־72.5%. במקביל, שיעור הנשירה הארצי ירד ל־0.9% בלבד (6,272 תלמידים ותלמידות), לעומת 1.5% בתשע״ה. שיעור ההתמדה נותר גבוה - 81%.

במישור התקציבי, הנתונים מראים המשך העמקת התקצוב הדיפרנציאלי. תלמיד יסודי בפריפריה מתוקצב בכ־18% יותר מתלמיד במרכז, ותלמיד בחטיבת ביניים בפריפריה בכ־20% יותר. הפערים בין מחוזות באים לידי ביטוי גם בהוצאה לתלמיד: במחוז ירושלים הממוצע עומד על 26,045 ש״ח לתלמיד לעומת 22,047 ש״ח במחוז המרכז. בנוסף, תלמידים מהחמישונים החלשים נהנים מתוספת תקציבית של כ־26% לעומת החמישונים החזקים: ביסודי - 26,385 ש״ח לעומת 20,906, ובחטיבת הביניים - 29,342 לעומת 23,369. פערי התקצוב בין אשכולות חברתיים־כלכליים נותרים משמעותיים: באשכול 1-2 תקצוב ממוצע של 25,867 ש״ח לתלמיד ביסודי, לעומת 20,855 ש״ח באשכול 9-10.

הנתונים מצביעים גם על צמצום פערים תקציביים בין המגזר הערבי ליהודי. העלות הממוצעת לתלמיד ביסודי במגזר הערבי גבוהה יותר - 24,177 ש״ח לעומת 23,650 ש״ח במגזר היהודי. בחטיבה העליונה נרשם בשנים האחרונות (תשע״ט-תשפ״ד) שיעור שינוי גבוה יותר במגזר הערבי - יתרון של 14% בקצב הגידול.

שר החינוך, יואב קיש: “שנת תשפ״ד הוכיחה את כוחה של מערכת החינוך הישראלית גם ברגעים קשים. למרות המלחמה והפינויים הצלחנו לשמור על רצף לימודי ועל מגמות שיפור - שיעור הזכאות לבגרות עלה, הפערים בין מגזרים כמעט נעלמו, וגם החינוך החרדי מציג עלייה עקבית”. קיש הודה לצוותי ההוראה והניהול “על האחריות, הגמישות והחוסן שהפגינו לאורך תקופה מאתגרת, ועל היכולת לשמור על מערכת חיה, לומדת ומשיגה גם בתנאים המורכבים ביותר”.

מנכ"ל המשרד, מאיר שמעוני, הוסיף: "מאחורי המספרים עומדת מציאות של עבודה יומיומית של מורים, מנהלים ואנשי מטה שפעלו בתנאים מורכבים. העלייה בזכאות למצטיינים, הירידה בנשירה והצמצום בפערים הם עדות לכך שהמערכת לא רק החזיקה מעמד - היא התקדמה".