"תפקיד ההורים הוא לעזור לו להבין שההתמודדות עם מצבים פחות נוחים היא חלק טבעי מהחיים. לצד עידוד ותמיכה, חשוב לשמור על גישה ריאלית - להסביר לילד שלא תמיד עושים רק את מה שאוהבים, אך אפשר ללמוד להסתגל ולמצוא עניין גם בתוך המסגרת. במקביל, חשוב לשוחח איתו בגובה העיניים, לשמוע את תחושותיו ולברר יחד כיצד ניתן להקל עליו את המעבר".
"כמו כן, כדאי להדגיש את ההיבט החיובי של הגן: להראות לילדה שהגן הוא מקום מהנה עם פעילויות מעניינות וחברים חדשים. מתן חיזוקים חיוביים כשהיא נכנסת לגן באופן עצמאי - מחמאות, חיבוקים, או שיחה קצרה על מה שמצפה לה - מייצר תחושה חיובית ומגביר את המוטיבציה שלה. הכי חשוב לשדר סבלנות ורוגע. עם הזמן תהפוך חוויית הפרידה למשהו טבעי, והילדה תיכנס לגן בהתלהבות ובביטחון".
"כשהילד מתנגד, או מתנהג באופן שאינו תואם את הכללים, יש צורך בתגובה עקבית וברורה - כזו שמלמדת אותו שיש השלכות להתנהגויות לא מקובלות. במקרים שבהם הקושי נמשך, מומלץ שההורה יהיה נוכח בכיתה לפרק זמן מסוים, או להיעזר בחונך שילווה את הילד ויסייע לו לשבת בכיתה. הדמות הסמכותית שתשדר ביטחון, יציבות ועקביות היא זו שתאפשר לו בהדרגה לפתח שליטה עצמית ולהתמיד ולהיות בתוך השיעור".
התרעות פיקוד העורף