"בעצם כבר סיימתי את השנה הרביעית, אבל בגלל שנדרשתי לבצע מאות ימי מילואים חזרתי שוב על שנה אחת, ועכשיו נראה שאצטרך להאריך בעוד שנה מלאה", הוא מספר. "הבעיה היא לא רק אורך המילואים, אלא חוסר הוודאות. אם הייתי יודע שאני נכנס למבצע של חודשיים, הייתי בונה סדר יום עם לימודים מרחוק או קורסים. אבל כשקוראים לך ל-60 יום, מחזירים הביתה לחודש, וחוזר חלילה - אתה לא מצליח לייצר רצף. אתה כל הזמן עובר מ'מוד לוחם' ל'מוד סטודנט', וזה מתיש גם מנטלית וגם כלכלית".
לשאלה אם המדינה נתנה סיוע מספק, שורץ משיב בזהירות: "כחייל מילואים אני מקבל סל הטבות מסוים, וזה בהחלט עוזר - אבל זה לא מכסה את הפערים שנוצרים. אני גם לא מצפה שהמדינה תחזיר לי את מה שהפסדתי, כי בעיניי זו חובתי כאזרח. ועדיין, החזרה לשגרה היא אתגר עצום. אני רוצה לסיים את התואר עם ממוצע גבוה כדי להמשיך לתואר שני, אבל קודם צריך שקט".
דניאל מוסיף: "לא מאמין שאצליח ללמוד השנה כמו כולם. גם עכשיו אני נמצא במשימה בעזה. המלחמה לא נגמרה, וגם אם תיגמר - ברור שמילואים יימשכו".
התרעות פיקוד העורף