השלום נשאר בחוץ: השינוי הדרמטי בערכים הנלמדים בבתי הספר

מחקר חדש בקרב מאות מחנכים מראה כי את החינוך למיצוי אישי החליפו אהבת הארץ ואחריות חברתית. הבדלים דרמטיים בין המגזרים בחינוך לסובלנות ושיויון

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
כיתה בבית ספר
כיתה בבית ספר | צילום: שאטרסטוק
2
גלריה

לקראת יום הסובלנות הבינלאומי שיחול היום (ראשון) מחקר ענק בקרב מאות אנשי חינוך מכל הזרמים בישראל מגלה כי לפני המלחמה הערכים שהובילו אותם בכתות היו מיצוי אישי של התלמידים ויצירתיות ואילו בעקבות המלחמה, המהפכה המשטרית והפילוג בעם רוב המחנכים מעמידים בראש את אהבת הארץ ואחריות חברתית. ככל שהמורים דתיים יותר כך יורדת הזיקה שלהם להנחלת ערכים כמו סובלנות, זכויות אזרח, כבוד לאחר ושוויון. חתירה לשלום צנחה כערך מוביל בחינוך הממלכתי לתחתית ודווקא מורים ערבים מדגישים אותו, כמעט פי שלושה מחבריהם היהודים.

ד''ר עשהאל שריר
ד''ר עשהאל שריר | צילום: ענת גבע-שרון

הבוקר אנו מפרסמים לראשונה את ממצאי המחקר, שהשווה בין ממצאי שני סקרים שהועברו בקרב אנשי חינוך בישראל, הראשון בשנת 2019 והשני בסוף שנת 2024. מטרתם הייתה לבחון את החשיבות שהם מעניקים לערכים מרכזיים. במחקר נמצא שבשנת 2019 הערכים הבולטים בחשיבותם בקרב אנשי חינוך בישראל היו מיצוי אישי (48.1%) ויצירתיות,(47.7%) ואילו בסיומה של שנת 2024 ניצבו בראש הרשימה אהבת הארץ ,(46.7%) אחריות חברתית (41.4%) ואהבת האדם. (41.4%) בשנת 2019 הערכים שזכו לדירוג הנמוך ביותר הם אהבת העם וידיעת הארץ (שניהם 11.7%), לעומת שנת 2024 שבה שני הערכים שקיבלו את הדירוג הנמוך הם תרבות ופנאי (11.5%) ומודעות וערנות לתמורות ולחידושים (5.3%).

המחקר מצביע על ירידה מסוימת בבחירת ערכים הקשורים לסובלנות ולשוויון בקרב קבוצות יהודיות, לצד הבדל מובהק בין מורים יהודים (14.1%) לערבים (31.8%) בבחירת הערך "חתירה לשלום". בקרב המורים היהודים, ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר, כך הבחירה בכל אחד מהערכים הבאים נמוכה יותר: חתירה לסובלנות (חילונים 43%, מסורתיים 37.5%, ממלכתי־דתי 16.7%, חרדי 13.9%), חתירה לשלום (חילונים 19.5%, מסורתיים 12.5%, ממלכתי־דתי 3.3%, חרדי 2.8%), שוויון זכויות (חילונים 28.1%, מסורתיים 18.8%, ממלכתי־דתי 3.3%, חרדי 0%) וכבוד לזכויות האדם ולחירויות הפרט (חילונים 46.9%, מסורתיים 25%, ממלכתי־דתי 13.3%, חרדי 2.8%).

מנהל המחקר ד"ר עשהאל שריר, חוקר, מרצה וראש "מרכז מהות – מרכז מחקר ארצי ליחסים שבין צוותי חינוך להורים" במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, מסביר: "הממצאים מצביעים על מעבר מתפיסת חינוך אינדיבידואליסטית לתפיסה חברתית־לאומית. המשברים הלאומיים האחרונים היוו קריאת השכמה לחברה הישראלית ולמערכת החינוך. לצד ירידה מסוימת בסובלנות כלפי קבוצות אחרות, ניכרת עלייה בתחושת האחריות הקהילתית, בחיבור ללאומיות ובצורך בלכידות פנים־חברתית".

הוא סיים ואמר: "המחקר מדגיש את תפקידה של מערכת החינוך בעיצוב ערכים משותפים ובבניית חברה ישראלית מלוכדת, קשובה וסובלנית יותר – בפרט בתקופות של משבר לאומי וחברתי".

תגיות:
חינוך
/
ארץ ישראל
/
שוויון זכויות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף