זה עשרות שנים פקידי האוצר וראשיו מתעללים במורים. לא קם עוד בעידן הניאו-ליברלי בכלכלה הישראלית ראש ממשלה, שר אוצר או שר חינוך שיגיד להם "די", שיסמן את מעמד המורה בחברה הישראלית כנעלה על מקצועות אחרים ואת השכר כמתגמל. הנהגת ארגוני המורים כשלה, התרגלה והסתאבה והמערכת כולה בונה על ה"שליחות" שתביא אנשים טובים למערכת.
אבל חדרי המורים עייפים, שחוקים ומתוסכלים ואנשים טובים לא זורמים למערכת בהמוניהם, נרתעים ממנה. כל המאבקים שאתם שומעים עליהם מדי כמה שנים מקורם בעוד מקצה שיפורים עלוב עליו נאבקים ארגוני המורים ומשחקים לידיהם של הפקידים שרואים במורים ציבור מוחלש ונוח להם שהוא כזה. נשי בעיקרו, מפרנסים שניים ולא עיקריים.
האם נכונה הטענה הנצחית של פקידי האוצר שכל אג'נדה חברתית ראויה מהם והלאה, לפיה עניין הוותק של המורים הוא הבעיה היחידה? היינו אם יש לך סבלנות להיות עבד כמה שנים טובות תגיע בסופו של דבר לשכר ראוי?
הם משווים את עצמם לחברים שלהם בשוק העבודה, ואם שם אפשר להתקדם ולהרוויח יותר - הם פשוט לא יגיעו לחינוך. בעלי תפקידים בבתי הספר - מחנכים, רכזי שכבה צריכים תגמול משמעותי בכסף ובשעות. אי אפשר להעמיס עליהם אחריות ניהולית וחינוכית בלי לקנות להם זמן אמיתי לבצע אותה. ולגבי מנהלי בתי הספר חשוב לזכור שהם מנהיגי השטח. האחריות על תפקוד בית הספר ועל הצלחת התלמידים מונחת על כתפיהם, ולכן השכר שלהם חייב להיות גבוה בהרבה ולכלול גם תשלום הוגן על עבודת הקיץ שהם עושים חודשיים וחצי ללא תמורה".
אביגיל מדגישה: "צריך לזכור, שכר חשוב, אבל הוא לחלוטין לא הדבר היחיד שיגרום לאנשים הכי טובים ומתאימים לעסוק בחינוך. זה לא יספיק בלי תנאי עבודה שמאפשרים לעשות חינוך מיטבי: כיתות של 19-20 תלמידים, אוטונומיה וגמישות פדגוגית אמיתית למנהלים ולצוותים לפי צורכי הקהילה. נקודה אחרונה ומצערת היא שמורים ומנהלים טובים עוזבים בגלל שמתישים אותם, פוגעים בכבודם ובשמם הטוב, כשמפעילים כנגדם אלימות מילולית ורגשית ברשתות או באמצעות תביעות משפטיות על שלל החלטות לגיטימיות המתקבלות בביה"ס. משרד החינוך חייב לתת גיבוי למורים ולמנהלים, לשלם להם שכר גבוה לפי האחריות שהם מקבלים על עצמם ולאפשר להם לעשות חינוך יצירתי ומותאם לקהילה ולעתיד".
האוצר תמיד לכאורה בעד הייעול. בפה אחד הם מדברים שם על קיצור שבוע הלימודים ובפה אחר עומדים כחומה בצורה מול תגמול ראוי למורים על שעות העבודה הבלתי נגמרות שלהם מהבית בשבוע כזה, ביד אחת הם מקדמים תגבור למורים בדמות עוזרי הוראה בחוזים אישיים כדי להצעיר את המערכת לכאורה ובפועל כדי לרסק את העבודה המאורגנת של המורים, אבל ביד השנייה הם מונעים בגופם פרישה מוקדמת של מורים שחוקים לפנסיה מעבר למכסה המוסכמת מחשש שהמערכת תתרוקן פשוט ממורים. צביעות ואכזריות שאין כדוגמתן והכל מתנקם בילדים שלכם, בדור העתיד של המדינה.
לאחרונה עלתה שוב לסדר היום הכלכלי האגדה האורבנית על המורים העצלים היושבים על עטיני המדינה עם תנאים מפליגים. זה קרה כשהסתדרות המורים והאוצר יישבו שנים של מחלוקות על קרנות ההשתלמות של המורים, עוד מאגר כספים שמגיעים למורים בדין והאוצר בחר לחמוד חלק מה שיותר גדול מתוכו לעצמו. 165 אלף המורים היסודיים כך לפי ההסכם, יקבלו מענקים של בין 12-14 אלף שקלים. אבל הביורוקרטיה תאפשר את המענקים רק בתוך כשנתיים ובינתיים המדינה תמשוך מהקנות למעלה ממיליארד שקלים "לשיקום מוסדות חינוך שנפגעו במלחמה והכשרת מורים". גם מכבשת הרש של קרנות ההשתלמות מצא האוצר דרך לממן את מה שכספי משלם המיסים אמורים לממן.
ממשלת רבין השנייה היתה האחרונה שהביאה מתוך מדיניות את החינוך לתקציב גדול מזה של משרד הביטחון, עברו שלושים שנה. ממשלת נתניהו השישית כבר לא תעשה את זה, כמו שלא עשו חמש הקודמות בראשותו. מדובר באותו נתניהו שלאחר תבוסתו בבחירות 1999 ושובו לפוליטיקה כשר האוצר הנהיג את המהפכה האנטי חברתית באוצר ו"הציל את כלכלת ישראל" בזכות אותה אג'נדה דורסנית שמנחה את פקידי האוצר עד היום. בגללם אין לישראל מערכת חינוך ראויה. תזכרו את זה כשאתם באים בטענות למורים.