ארגון מנהלי בתי הספר ״מנהיגים״ מברך על המהלך שמוביל משרד החינוך לצמצום השימוש בטלפונים סלולריים בבתי הספר היסודיים, ונכון לדבריהם גם לגבי בתי הספר העל-יסודיים. עם זאת, הם מדגישים כי כל מהלך לצמצום השימוש בסלולרים חייב להתבצע מתוך הכרה מלאה באוטונומיה של מנהל בית הספר.
״זוהי החלטה של המנהל וקהילתו, המותאמת לצורכי בית הספר ולמאפייני הקהילה. אנו קוראים למשרד החינוך לספק את הגיבוי המלא ורשת הביטחון הנדרשת לכל מנהל שבוחר להוביל מהלך כזה בבית ספרו, תוך שיח פתוח עמם כדי להבטיח שתהליך היישום ייעשה בהדרגה, ברגישות ומתוך התאמה לצורכי הקהילות השונות״, אומרים בארגון מנהלי בתי הספר.
עם זאת, הם מוסיפים: ״כמי שנמצאים יום-יום בחזית החינוכית, אנו רואים בדאגה את ההידרדרות הרגשית והחברתית של בני הנוער, ובמיוחד של הילדים הצעירים - הנגרמת לעיתים משימוש יתר, לא מרוסן ולא מפוקח בסמארטפונים.
הדאגה לעתידם, לרווחתם ולבריאות נפשם של התלמידים היא דאגה משותפת לנו, למשרד החינוך ולהורים. לכן אנו רואים בניסיון של משרד החינוך להקטין, להגביל ולרסן את התופעה צעד מבורך בכיוון הנכון, שיש בו פוטנציאל ממשי לחיזוק המפגש האנושי ולפיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות״.
במועצת התלמידים והנוער הארצית, שהייתה בסוד התוכנית של משרד החינוך, חולקים על מנהלי בתי הספר וקוראים שלא להחיל את היוזמה על חטיבות הביניים והתיכונים.
עוד מציין פרופ׳ שקד כי התהליך החברתי הוא מרכיב מרכזי בבניית חוסנם של ילדים בגיל היסודי: ״ניתוק מהטלפון מחזק את הקשרים החברתיים, משום שאת רוב הלמידה אפשר כבר היום לבצע באופן עצמאי או פרטני. הקשרים הבין-אישיים שנרקמים במרחב הכיתתי הם חלק מהותי מההתפתחות של הילד. ככל שנייצר תנאים שמעודדים את הילדים להיות נוכחים חברתית - כך נגביר את החוסן שלהם״.
"בעקבות העלייה במקרי האלימות והחרמות שמקבלים מינוף ותאוצה ברשתות החברתיות, החלטתי לקדם חוק מקביל לחוק האוסטרלי - שיגביל את השימוש ברשתות חברתיות לילדים מעל גיל 14", אמר שירי. "הילדים שלנו הם לא הפקר".
בדברי ההסבר להצעת החוק כותב ח"כ שירי: "לנוכח העלייה המדאיגה במצוקות נפשיות ובמקרי האובדנות, מחויבת המדינה לספק מענה כולל, הן ברמה הרגולטורית, באמצעות הסדרת החובות המוטלות על מתווכות התוכן, והן ברמה הטיפולית-חברתית, בהכוונת משאבים לשם הגנה על ילדים ועל בני נוער".
"הרשתות החברתיות הפכו למרחב רגשי לא-מבוקר עבור מתבגרים, ומעבר לתפקידן החברתי, הן מהוות כיום מקור לחשיפה אקראית לתכנים קשים, מידע בזמן אמת על אירועים טראומטיים, ודימויים אלימים או משפילים היוצרים עומס רגשי, פגיעה בוויסות העצמי ואף טראומה משנית", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה בשנת 2024 מצא כי חשיפה חוזרת לתכנים קשים ברשתות החברתיות העלתה בכ-50% את רמת החרדה בקרב בני נוער".
התרעות פיקוד העורף