"ברגע שהריב הופך למכות, או לרעש בלתי נסבל, יש להפריד ביניהם פיזית, כל ילד לחדרו. אל תנסי לפתור את הבעיה במקומם, כי הם יכולים להסתדר לבד. כשאתם מפרידים ביניהם, יש להסביר את זה בצורה רגועה: ‘אני מפרידה כי אני לא יכולה לשמוע את הרעש’.אל תבני על פתרון מיידי. אם את מסבירה להם שלא תסכימי לכך שתהיה אלימות, ושהם צריכים ללמוד איך לפתור את המחלוקות בעצמם, את מקנה להם כלי חשוב לחיים. המפתח הוא עקשנות. אם יש גבולות ברורים ותוצאות עקביות, זה ישפיע בסופו של דבר”.
"בשלב מסוים הוא יבין שאין טעם להעיר אתכם כל לילה. כמובן, אם הוא בוכה, אל תוותרי, ההתעקשות שלכם תסייע לו ללמוד את הגבולות. אם תבחרי להתעקש על השינוי, הוא יבין את המסר. בנוסף, חשוב לא להיכנס לשיחות מיותרות כשהוא מתעקש. לא מדובר בטראומה, אלא בתהליך של למידה וגדילה, ותוך זמן מה יהיה לו טבעי לישון לבד. לפעמים זה תהליך קשה, אבל בסופו של דבר הילד יפסיק לחפש אתכם במיטה”.
"ברגע שהוא מתחיל להתבכיין, את יכולה להגיד ‘אני שומעת אותך’ ולשאול אם הוא צריך עזרה. אם הוא לא מפסיק, תגידי ‘אתה מוזמן לקרוא לי אם תצטרך משהו’, ותמשיכי בשגרה שלך. חשוב לא להתפתות למתן הסברים אינסופיים או לניסיון להרגיע את הילד בכוח. תני לו להבין, תוך זמן קצר, שהתנהגות כזו לא תביא לתוצאה שהוא מצפה לה. אם תשתפי אותו בכך שאת לא אוהבת את ההתנהגות, זה יעזור להנחות אותו למקום של התנהלות יותר רגועה. זה יכול להיות תהליך, אבל בסופו של דבר הילד יפסיק לנסות לגרום לך להתרגש”.
"דברי איתו על כך שזו המציאות בבית הספר כי המורה לא תמיד יכולה ללמד את כל הילדים בקצב הנוח לו. הסבירי לו שזה בסדר לחוש שעמום לפעמים, ושכך תהיה לו הזדמנות לקרוא ספר, לצייר או לעסוק במשחקים יצירתיים. תמיד אפשר להציע לו כלים להתמודדות, כמו חשיבה יצירתית, כשהוא מרגיש שאין לו מה לעשות".
"המוח שלנו לפעמים יוצר את הרגעים היצירתיים ביותר כשאנחנו משועממים, אז אולי זו הזדמנות עבור הילד לפתח תחביבים חדשים או לגלות דרכים נוספות להעביר את הזמן. כמובן, אם יש בעיות אחרות בבית הספר שגורמות לו סבל כדאי לבדוק את העניין עם המורים או עם יועץ בית הספר”.
התרעות פיקוד העורף