OECD מזהיר: ההשכלה העל-יסודית בישראל לא מקדמת כישורים לעבודה

דוח OECD 2025 חושף פערים משמעותיים במיומנויות העבודה בישראל, ממליץ לחזק מיומנויות עקב כניסת בינה מלאכותית; שירות התעסוקה משנה אסטרטגיה ממודל קשיח למודל גמיש

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
כיתה בבית ספר
כיתה בבית ספר | צילום: שאטרסטוק
3
גלריה

מהדוח עולה קשר הדוק בין רמת המיומנויות, ההשכלה והניסיון ובין איכות התעסוקה של הפרט: ככל שהמיומנויות גבוהות יותר, כך גם איכות התעסוקה עולה.

אדם עובד על מחשב, אילוסטרציה
אדם עובד על מחשב, אילוסטרציה | צילום: אינג אימג'

פערים משמעותיים: למה ההשכלה לא תמיד מתרגמת למיומנויות

עוד עולה כי בעוד שבמדינות אחרות בארגון ניכר קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה משמעותית במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה מוגבלת יותר.

הלימודים הגבוהים מחזקים את המיומנויות, אך בשלבי הביניים (תיכון ולימודים על-יסודיים) ההשכלה הפורמלית מוסיפה פחות מיומנויות כמותיות מאשר ברבות ממדינות ה-OECD.

נוכח החשיבות של המיומנויות, ובעקבות כניסתה ההמונית של הבינה המלאכותית ואוטומציה לשוק העבודה, ממליץ הדוח לעבור ממדיניות תעסוקה המתמקדת בהכשרות מקצועיות קשיחות למדיניות המעדיפה חיזוק מיומנויות באופן מתמשך.

מי שלא יחזק את מיומנויות העבודה שלו עלול להישאר מאחור. בשנים האחרונות מוביל ה-OECD, בשיתוף שירות התעסוקה הישראלי, תהליך נרחב של מיפוי מיומנויות העבודה בישראל במטרה למקסם את האפקטיביות של תהליכי ההכשרה וההכוונה התעסוקתיים.

מנכ''לית שירות התעסוקה עינבל משש
מנכ''לית שירות התעסוקה עינבל משש | צילום: אושר צילומים

"הסתגלות מהירה היא תנאי סף להשתלבות בת-קיימא"

בשנה האחרונה חיזק שירות התעסוקה את השימוש במיפוי מיומנויות כחלק מתהליכי האבחון התעסוקתי. נעשה שימוש בכלים דיגיטליים, כולל כלים מבוססי בינה מלאכותית, המסייעים למתאמי ההשמה וליועצי הקריירה לזהות ולחדד פרופיל מיומנויות עבור דורשי עבודה, ולתמוך בבניית כיוונים ותוכניות לחיזוק מיומנויות בהתאם לצורך.

תגיות:
OECD
/
חינוך
/
בתי ספר
/
שירות התעסוקה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף