בלי תנאי בטיחות, בלי הכשרה ובלי בדיקת עבר פלילי למטפלות | האזהרה החמורה של מבקר המדינה על הפעוטונים

ברקע האירוע החמור בגן בירושלים, דו"ח מבקר המדינה מ-2022 מצביע על מאות מסגרות לגיל הרך שפעלו ללא רישיון וללא פיקוח, על מחסור במעונות מסובסדים בירושלים ועל כשלים חמורים בבטיחות ובכוח האדם

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
זירת האירוע ברוממה שבירושלים | צילום: שימוש לפי סעיף 27א'

לפי הדו"ח, בשנת 2021 פעלו לפחות אלף מעונות ופעוטונים פרטיים שלא הגישו כלל בקשה לאישור ראשוני בהתאם לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות. המשמעות היא שמדובר במסגרות שפעלו מחוץ לכל מנגנון בקרה: ללא בדיקה של תנאי בטיחות, ללא פיקוח על הכשרת הצוותים, ללא בחינת עבר פלילי של מטפלות וללא עמידה בסטנדרטים טיפוליים ופדגוגיים בסיסיים.

למדינה אין תמונת מצב מלאה. גן ילדים, אילוסטרציה
למדינה אין תמונת מצב מלאה. גן ילדים, אילוסטרציה | צילום: ראובן קסטרו

ירושלים בולטת בפערים

למרות שכ-80% מהורי פעוטות בני 0-3 זכאים לסבסוד מהמדינה, בפועל רק כ-30% מהפעוטות משובצים במסגרות מפוקחות ומסובסדות. המבקר קובע כי הפריסה הארצית של המסגרות אינה שוויונית - והפערים בולטים במיוחד במחוז ירושלים.

על פי הדו"ח, אף שבמחוז ירושלים יש אוכלוסייה גדולה משמעותית של משפחות באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (1-4) בהשוואה למחוז המרכז, מספר המעונות המסובסדים נמוך בכ-25%, והביקוש למסגרות אלה אינו מקבל מענה הולם. במציאות זו, משפחות רבות נאלצות לפנות למסגרות פרטיות - לעיתים ללא פיקוח כלל.

המצב חמור אף יותר ביישובים ערביים: רק כ-13% מהפעוטות זוכים למקום במסגרות מסובסדות, בעוד שחלק מהמסגרות המפוקחות משרתות אוכלוסיות שאינן זכאיות לסבסוד, ביישובים מבוססים יחסית.

כוח אדם ללא הכשרה, תחלופה חריגה

עוד עולה מהדו"ח כי יותר ממחצית מהמטפלות במסגרות שנבדקו אינן בעלות הכשרה רשמית כלל. רק כ-5% מהמטפלות הזקוקות להכשרה שנתית מקבלות אותה בפועל, והמבקר מזהיר כי בקצב הנוכחי יידרשו כ-20 שנה כדי לצמצם את הפער בין דרישות החוק למציאות בשטח.

לצד זאת, מצביע הדו"ח על תחלופה חריגה של כוח אדם: בין השנים 2018-2021 התחלפו מדי שנה בין 35% ל-48% מהמטפלות, ויותר ממחצית מהן עזבו כבר בשנת העבודה הראשונה - בין היתר בשל שכר נמוך, תנאי העסקה ירודים והיעדר אופק מקצועי.

פיקוח לקוי גם בגני הילדים

הדו"ח מצביע גם על כשלים מערכתיים בפיקוח ובבטיחות בגני הילדים, ובהם דיווח חסר מצד רשויות מקומיות והיעדר תמונת מצב מלאה על היעדרויות גננות וסייעות. בשל כך, משרד החינוך אינו מסוגל לאמוד באופן מלא את היקף הגנים הפועלים בתקן חסר - או את רמת הבטיחות בפועל.

עוד נמצא כי גם לאחר יישום רפורמת הסייעת השנייה, ב-66% מהגנים פעלו בשנת הלימודים שנבדקה רק שני אנשי צוות - גננת וסייעת אחת - אף שזכאותם היא לשלושה. כ-32% מהילדים בגנים אלה לומדים ברשויות מקומיות באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים ביותר (1-3).

מבקר המדינה קובע כי כשלים אלה מחמירים דווקא באזורים מוחלשים, שבהם מחוז ירושלים בולט בהיקף האוכלוסייה המושפעת - ובכך מחדדים את הסכנה הטמונה בהיעדר פיקוח אפקטיבי במסגרות החינוך לגיל הרך.

תגיות:
ירושלים
/
מבקר המדינה
/
גני ילדים
/
דוח מבקר המדינה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף