"הנכונות שלנו, למרות האתגרים הרבים, נבע מתוך השליחות לפתח את הנגב ובעיקר את אילת והערבה. החלטת מל"ג מחזירה את ההשכלה הגבוהה לתקופה שבה אוניברסיטאות זרות פעלו בישראל ונסגרו בגלל רמתם האקדמית. יצוין כי ב-2003 התקבלה החלטה שלא לאפשר לאוניברסיטאות זרות ללמד רפואה בישראל. אב"ג תמשיך ללמד באילת לתארים בתחומי הסיעוד, הנדסה וביולוגיה ימית ועוד".
"החלטת המועצה להשכלה גבוהה לאפשר לימודי רפואה באילת על ידי מוסד זר במקביל לאוניברסיטת בן גוריון, מהווה שינוי מהותי של ההבנות וההתחיבויות שניתנו לנו ופוגעת בבסיס שעליו ניתנה התחייבותנו", אמר חיימוביץ.
הוא הביע גם דאגה מכך שלימודי הרפואה יעברו תהליך 'מכלליזציה', בדומה לתהליך שהתרחש בעבר בלימודי המשפטים. בתהליך זה, פעלו רשויות מקומיות בעלות כוח פוליטי לכונן שיתופי פעולה עם מוסדות זרים באופן העלול להביא לפיצול המערכת, לפגיעה ברמה האקדמית לנזק ארוך טווח להשכלה הגבוהה בישראל.
"זו מדיניות ברורה של חיזוק הפריפריה באמצעות חינוך והשכלה גבוהה איכותיים. ריאלית ביותר במדינת ישראל. אילת לא יכולה להשאר מחוץ למפת ההשכלה הגבוהה ולימודי הרפואה", הוא כתב.
בעיר אומרים כי החלטת המל"ג להקים באילת פקולטה ללימודי רפואה תוך שילוב אוניברסיטת דברצן במהלך, התקבלה לאחר מאמצים רבים של ראש העיר אלי לנקרי מול גורמים שונים במל"ג ובמוסדות האקדמאים.