על פי ההסברים שניתנו, פרק החינוך בתכנית ריפמן נשען על שני מרכיבים מרכזיים: הפסקת השפעת החינוך הפלסטיני במערכת החינוך בישראל, והקמת רשות חינוך ייעודית לתלמידים החיים בשטחים שאינם מוסדרים ואינם משויכים כיום למסגרת חינוכית מלאה.
אתמול, כך נטען, הושלם חצי מן המהלך חקיקת הסעיף המונע העסקת מורים בעלי תארים אקדמיים מהרשות הפלסטינית. החלק השני, הקמת רשות חינוך ייעודית, מצוי עדיין בהליך חינוכי ומנהלי, וטרם הושלם, אך גורמים במשרד החינוך, לרבות השר יואב קיש, מקדמים אותו.
לפי נתוני המרכז למחקר של הכנסת, בנגב עצמו מדובר בשיעור משמעותי של מורים: כ־29% מהמורים באזור הם בעלי השכלה פלסטינית, נתון שלדברי גורמים שונים מעניק לחוק משמעות מיוחדת בכל הנוגע למערכת החינוך בדרום. מכון ריפמן לפיתוח הנגב ליווה את הליך החקיקה והעניק תמיכה מקצועית בדיוני הכנסת, ואף הופיע בעבר בפני ועדות הכנסת שעסקו בנושא.
החוק, שכאמור נכנס לתוקף מיידי, צפוי לעורר דיון ציבורי רחב, במיוחד לאור היקף המורים הרלוונטיים במערכת החינוך בנגב והקשרו לתכניות רחבות יותר להסדרה, חינוך וזהות באזור.