בלעדי: מחקר חדש גילה - החינוך בישראל נשאר מאחור כבר בגיל הרך

מחקר של מוסד "שורש" מוצא כי הפער בהישגים הוא עד פי ארבעה יותר מאשר במדינות המובילות וכי היכולת לצמצמו יורדת עם הגיל. הפערים חדים יותר בחינוך הממלכתי-דתי

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
גן ילדים
גן ילדים | צילום: AI
3
גלריה
פרופ' איל קמחי
פרופ' איל קמחי | צילום: באדיבות מוסד שורש

הגן קובע: פערי ההישגים בישראל פי ארבעה מהעולם וגבוהים כבר מגיל צעיר

פערי ההישגים בין תלמידים שנכנסו לגן לפני גיל 5 לבין תלמידים שנכנסו מאוחר יותר מגיעים עד 6.4% בחינוך הממלכתי-דתי, עומדים על כ-2.8%-2.7% בחינוך הממלכתי והערבי, ולעומת זאת מסתכמים בכ-1.6% בלבד במדינות המובילות בעולם.

הפער גם בתוך החברה הישראלית

לצד הפער החריג בין ישראל למדינות המובילות בעולם, הכשל בצמצום פערים בגיל הרך מתבטא גם בפערים עמוקים בתוך החברה הישראלית עצמה. בקרב תלמידי החינוך הממלכתי, תלמידים שנכנסו לגן לפני גיל 5 קיבלו ציון ממוצע של כ-505 נקודות במבחני פיזה, לעומת כ-461 נקודות בקרב תלמידים שנכנסו לגן בגיל 5/6 או לא נכנסו לגן. בחינוך הממלכתי-דתי הפער חד במיוחד: כ-499 נקודות לעומת כ-423 נקודות. בחינוך הערבי: כ-396 נקודות לעומת כ-376 נקודות. במדינות המובילות: כ-531 נקודות לעומת כ-512 נקודות בלבד.

פרופ' דן בן-דוד
פרופ' דן בן-דוד | צילום: באדיבות מוסד שורש

כלומר, הפער בהישגים בבית הספר בין מי שנכנסו לגן לפני גיל 5 לבין מי שנכנסו מאוחר יותר, עומד על כ-44 נקודות בממלכתי, כ-76 נקודות בממלכתי-דתי, כ-20 נקודות בחינוך הערבי, ולעומת זאת רק כ-19 נקודות במדינות המובילות.

עם זאת, בעוד שבזרמי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי שיעור הילדים שנכנסו למסגרות חינוך לפני גיל 5 גבוה במיוחד ועומד על כ-94%, בקרב תלמידי החינוך הערבי שיעור זה נמוך משמעותית ועומד על כ-77% בלבד. "פערים אלה בנקודת הפתיחה מצטרפים לכך שעוצמת ההשפעה של גיל הכניסה לגן על ההישגים המאוחרים משתנה בין זרמי החינוך, ומדגישים כי אותו כשל מערכתי פועל בעוצמות שונות בתוך החברה הישראלית" אומרים החוקרים.

מערכת החינוך מתקשה לשמש מנגנון יעיל לצמצום פערים

ההשוואה הבינלאומית שערכו החוקרים מראה כי בישראל, בניגוד למדינות המובילות בהישגי חינוך בעולם, הפערים שנוצרים בגיל הרך אינם מצטמצמים בהמשך הדרך. בעוד שבמדינות המובילות השפעת גיל הכניסה לגן על ההישגים בגיל 15 נמוכה יחסית, בישראל היא נותרת גבוהה גם שנים לאחר מכן. המשמעות היא שמערכת החינוך מתקשה לשמש מנגנון יעיל לצמצום פערים, ולכן למסגרות החינוך בגיל הרך יש תפקיד מכריע, במיוחד בהקשר הישראלי.

"ממצאי המחקר מראים כי ללא טיפול שיטתי ומעמיק בגיל הרך, הפערים שנוצרים בשנים הראשונות לחיי הילד אינם נסגרים בהמשך, אלא נוטים להישמר ואף להעמיק לאורך שנות הלימוד" אומרים החוקרים.

הם המשיכו ואמרו: "לכן, נדרשת מדיניות ברורה שמקדימה השקעה בגיל הרך: הרחבת היצע המסגרות לפני גיל 5, הבטחת איכות פדגוגית טובה ואחידה עם הנגשה ממוקדת לאוכלוסיות חלשות. התמקדות בשלבים המאוחרים של מערכת החינוך בלבד אינה מספקת – והיא יקרה ופחות יעילה בהשוואה להשקעה מוקדמת, כפי שנעשה במדינות המובילות".

תגיות:
חינוך
/
גן ילדים
/
מבחני פיז''ה
/
חינוך לגיל הרך
/
הגיל הרך
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף