זהותה כאשה דתייה של ד"ר דוקוב-רויטמן, לא מטרידה את מתנגדי המינוי. הרזומה האקדמי של מפקחת האזרחות החדשה הוא זה שלא משאיר מקום לספק באשר לנטייתה הפוליטית, בעיקר בסוגיית ההתנחלויות השנויה במחלוקת עבור הורים חילונים רבים מצביעי מרכז-שמאל, כשאת הדוקטורט שלה ערכה על העברת ערכים בין דורית בהתיישבות היהודית ביו"ש.
צריך להסביר שלימודי האזרחות דווקא בתקופת ממשלה שמקדמת מהפכה (או הפיכה משטרית בעיני מתנגדיה), בסדרי השלטון והיחסים בין הרשויות, שהביאה לקרע ופילוג עמוק בחברה הישראלית, הם עבור הורים רבים המתנגדים לממשלה קו אדום בוהק שאסור למשרד החינוך להעדיף בפיקוח עליהם "מקורבת" אידיאולוגית לממשלה.
הוא הוסיף כי "לחינוך ה'ממלכתי דתי' יש אוטונומיה מוחלטת. יש לו מועצה שיכולה לפטר מורה, מנהל או מפקח אם הם לא מספיק דתיים לטעמה. במקביל, החינוך הממלכתי הלא-דתי מופקר להשפעות פוליטיות ואחרות, שהן בדרך כלל לכיוון כפיית זהות יהודית דתית, משיחיות ועליונות יהודית, גם במסגרת לימודי אזרחות ודמוקרטיה".
פנינו למשרד החינוך בשאלה כיצד ומדוע נבחרה ד"ר יעל דוקוב-רויטמן, מנהלת אולפנה, לתפקיד המפקחת על לימודי האזרחות בכל מערכת החינוך, ומה הרקע שמכשיר אותה לתפקיד. במשרד החינוך בחרו במפתיע שלא להגיב.
קרמן מוסיף: "כששר החינוך הצהיר ש'אי אפשר עוד להשאיר את הזהות היהודית כעניין של בחירה מקומית או העדפה פרטית' לזה הוא התכוון - המטרה שלו היא לבטל את קיומם של חילונים ליברלים בישראל, ולכפות על ילדינו חינוך שמעצב נתינים במדינת הלכה, ולא אזרחים במדינה דמוקרטית. לכן צריך להיאבק ולהגן על החינוך הממלכתי, ובמקביל להבין שבמצב הנוכחי הפתרון הוא הקמת זרם חינוך ממלכתי-חילוני, זרם ליברלי שתהיה לו אוטונומיה מלאה, מקבילה לזו של החינוך הממלכתי דתי".
התרעות פיקוד העורף