בקרב החברה הערבית ובשכונות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך נחשף פער ניכר בזיהוי עצמו: פחות ילדים מגיעים לאבחון למרות חשיפה גבוהה לגורמי סיכון. החוקרים מציעים פתרון מיידי בדמות מינוף התשתית הקיימת של מערך טיפת חלב לצורך סיקור אוניברסלי המבוסס על מודל לניבוי סיכון, שיאפשר זיהוי מוקדם ללא צורך בתקציב נוסף.
המגזר החרדי: עיכוב של שנתיים בחלון הזמן הקריטי
בכל הנוגע לאוטיזם, הפרקטיקה המקובלת ממליצה על אבחון בגילי שנתיים עד שלוש כדי שתוצאות ההתערבות יהיו אופטימליות. אבחון מאוחר מפחית את האפקטיביות של ההתערבות. בהקשר זה הנתונים מצביעים על פער בגיל הכניסה למערך התמיכה: ילדים המתגוררים בשכונות בעלות רוב חרדי מאובחנים ומקבלים זכאות רק בגיל 4.7 בממוצע, לעומת גיל 2.7 בממוצע בשכונות לא-חרדיות.
עוד היא מוסיפה ואומרת: "בשני המקרים התוצאה העגומה היא ילדים שאינם מקבלים הזדמנות שווה להשתלב בחברה ולמצות את הפוטנציאל שלהם רק בגלל הרקע שלהם. כפי שהראינו במחקר, הפתרון נמצא בהישג יד ואינו מצריך השקעה גדולה של משאבים - ניתן להשתמש במערך טיפת חלב כגורם סיקור אוניברסלי לאוטיזם. ניצולו של משאב זמין זה יחולל מהפך משמעותי במענה לאוכלוסיות המוחלשות".
התרעות פיקוד העורף