"הבעיה היא שהפכתם את הלימודים לשדה קרב של ‘מי יגיד את המילה האחרונה’. אני מתנגדת נחרצות למניעת חוגים ופעילויות פנאי אהובות אחרות כדרך לאכיפת שיעורי בית. חוגים הם מקור לשמחה ולהתפתחות, ולא כלי נשק שבו משתמשים כדי לכופף את הילד. שחררו את המאבק הזה. ברגע שתפסיקו להשתמש בכוח, הצורך של הילדה להילחם בכם ייעלם, והאחריות על הלימודים תחזור למקום שבו היא צריכה להיות – אצלה”.
“המסכים עובדים על המנגנון הביולוגי של המוח. הם מייצרים הנאה מיידית וריגוש שהילדים לא יכולים לעמוד בפניו בכוחות עצמם. התפקיד שלנו כהורים הוא לנהל את האירוע הזה בדיוק כפי שאנחנו מנהלים את שעות השינה או את ההגעה לבית הספר. הבעיה מתחילה כשההורה עצמו לא סגור על החוקים שלו, והילדים מזהים את הפרצה הזו ומתחילים במשא ומתן. חשבו לרגע על אמא בבית דתי: כשנכנסת השבת, אין ויכוח אם להדליק טלוויזיה או לא.
"החוק ברור, סופי ואין עליו עוררין, ולכן הילדים מקבלים אותו בהבנה. עליכם לאמץ אותה נחישות פנימית. קבעו סדר יום קבוע שאינו תלוי במצב הרוח של הילד: קודם אוכלים, נחים או מבצעים מטלות, ורק אז מגיע זמן המסך – בשעה קבועה ומוגדרת מראש. אם השעה עברה, התשובה היא ‘לא’. גם אם הילד כועס או מתלונן שלא הספיק לראות סרט, אל תתרגשו. כשתהיו סגורים על עצמכם ותפסיקו לחשוש מהתגובה שלהם, המסר יעבור באופן ברור והבית יהפוך למקום רגוע ומנוהל. סדר יום הוא העוגן של הילדים שלכם”.
“הורים יקרים, הגיע הזמן להבין שבמקומות שבהם אין לנו שליטה פיזית על הילד – כמו אכילה או צחצוח שיניים – אנחנו לא יכולים ולא צריכים לפעול בכוח. במקום להילחם, עלינו לייצר מצב שבו הילד חווה את התוצאה הישירה של הבחירות שלו. המסר לילד צריך להיות ברור וענייני: ‘אנחנו כהורים אחראים על בריאות הפה שלך. הבחירה אם לצחצח היא שלך, אבל התפקיד שלנו הוא למנוע נזק’. המשמעות פשוטה: ביום שבו הילד בוחר לא לצחצח שיניים בערב ולא לנקות אותן משאריות המזון והחיידקים, הוא מוותר למעשה על הזכות לאכול מזונות המזיקים לשיניים ביום שלמחרת. זה אומר שבבוקר שאחרי הסירוב לא יהיו שוקו, במבה, מעדנים או ופלים. כשהילד יבקש אותם, אל תכעסו ואל תריבו.
"אמרו לו ברוגע: 'אנחנו מאוד מצטערים, אבל כיוון שלא ניקינו את השיניים אתמול, אנחנו מחויבים לשמור עליהן היום ולא יכולים לתת לך מזון עם סוכר'. חשוב להתמיד בכך גם אם האחים האחרים מקבלים ארטיק והילד הזה לא. ברגע שהילד יבין שהבחירה שלו לא לצחצח גוררת תוצאה הגיונית (ולא עונש שרירותי), הוא יבחר לצחצח כדי להחזיר לעצמו את הפריבילגיות. זכרו: השליטה חוזרת אליכם ברגע שאתם מפסיקים להילחם ומתחילים להנהיג”.
“הגיע הזמן לשחרר את הפחד. המחשבה שוויתור על חוג אחד יוביל לילד שמוותר על הכל בחיים היא מחשבה קיצונית של שחור או לבן, והיא פשוט לא נכונה. חוגים צריכים להיות מקום של העשרה, הנאה וכיף – לא שדה קרב נוסף בחיים העמוסים של ילד בן 7, שממילא מחויב ללכת לבית הספר, להכין שיעורים ולישון בזמן. אל תכריחו ילד ללכת לחוג שהוא כל כך לא רוצה בו. הילד שלכם לא יסיק מסקנה גורפת על החיים רק כי הפסקתם את חוג הקרטה.
התרעות פיקוד העורף