"ראשית, הבינו שאין טעם להשתמש בכוח או בצעקות. זה אינו ניסיון שלה לעצבן, אלא קושי אמיתי בניהול הזמן. במקום להילחם בה בבוקר, עזרו לה להבין את ההשלכות. אם היא מאחרת בגלל המראה - תנו לה לאחר, ושהיא תתמודד עם המורה או עם פספוס ההסעה. זו הדרך הטובה ביותר ללמוד ניהול זמן".
"כשילד חש שהוא נבלע בתוך הקבוצה, או חווה מצוקה פנימית, הוא עלול לפתח התנהגויות שליליות כדי לייצר לעצמו מקום ותשומת לב, גם אם תשומת הלב שלילית. הילד מאותת לנו שהוא זקוק למקום רגשי רב יותר. העניקו לו תשומת לב חיובית ואיכותית בבית כדי להפחית את הצורך שלו בהשגתה דרך התנהגות אלימה בגן".
"באמצעותם הילדים לומדים מיומנויות קריטיות לחיים: משא ומתן, הצבת גבולות, פשרה והתמודדות עם תסכול - כלים שיידרשו להם כשיצאו לעולם המבוגרים. הימנעו מלהחליט מי צודק ומי אשם". העבירו את האחריות לפתרון אליהם. עזרו להם לזהות את הרגש שמתחת לריב ('אני שומעת שאתה כועס שאחותך לקחה לך את המחשב', במקום 'תחזירי לו מיד'). עם זאת, קללות ואלימות פיזית הן קו אדום. הבהירו שעל התנהגות כזו יש סנקציה מיידית - למשל, הפרדה בחדרים שונים - ללא קשר לסיבת הריב".
"עליכם לקחת שליטה על מה שבשליטתכם - זמן הארוחה. הבהירו בנעימות אך בתקיפות: 'אצלי בבית אוכלים בלי טלפונים'. הילד צריך לדעת שאכילה משותפת משמעה התנתקות מהמסך. הציעו לו אלטרנטיבות מעניינות לשעות הפנאי, שאינן מסך, כגון משחק משותף, שיחה או תחביב אחר".
"הפתרון טמון בהפיכתכם ל'סוכני החברות' של הבת הצעירה. עליכם ליזום באופן פעיל יצירת קשרים חברתיים עבורה. הזמינו חברה מהכיתה אליכם, הפיקו 'ערב סרט' עם פופקורן או ארגנו טיול בשבת עם משפחה מהכיתה. תנו לילדה לבחור חברה שאותה היא רוצה להזמין, ואם היא מתקשה בכך - בחרו עבורה ועזרו לה ליצור את הקשר הראשוני".
התרעות פיקוד העורף