"את צריכה לחזק אותה, להרגיע אותה ולומר לה שאת תמיד פה כדי לתת לה חיבוק. הילדה אכן רוכבת על נקודת התורפה שלך כאמא. אני לא משייכת לילדים כוונת זדון, היא לא עושה את זה בכוונה ולא רוצה להפחיד אותך, אבל זה ממשיך להיות מוזן מהתגובות שלך. הילדים צריכים אמא סלע, שמסתכלת עליהם ואומרת: 'אני רואה שאת פוחדת, אבל זה פחד שלא יכול להתממש'".
"אם בילדה הזאת אין ניצוץ של תוקפנות, אז להגיד לה 'תחזירי לו' לא יעזור. אני הייתי מניחה לה. אם היא באה ומספרת על האלימות בגן, תגידי לגננות להשיב לה בסימני שאלה, לשאול מה היה, מה עשית ומה אפשר לעשות. חשוב לא לתת לה עצות, אלא להראות שיש רצון לשמוע את מה שהיא חושבת ומרגישה".
"תגידי, ואל תדברי על זה יותר אף פעם. אם תקלחי את אחיה הקטן והיא עדיין תרוץ למקלחת, תגידי לה בשקט 'אני מזכירה לך שאני מקלחת אותו קודם, אחר כך אקלח אותך', ותלכי. את הסגנון הזה, הרצון להיות ראשונה, אי אפשר לקחת ממנה. אפשר ללמד אותה מתי זה לא כדאי ועם מה את לא משתפת פעולה. ההבדל בין ההורים של פעם להורים של היום הוא בתקשורת. כשאני מציבה גבולות, אני אסביר ואז אבצע".
התרעות פיקוד העורף