סערה במערכת החינוך הממלכתי סביב תקנות חדשות שמשרד החינוך פרסם להערות הציבור. התקנות שפורסמו מבקשות לאסור על אישים וארגונים המזוהים עם ערכים ליברליים את הנוכחות במאגר תכניות ההעשרה של מערכת החינוך, צעד שהלכה למעשה דוחק ממערכת החינוך כל שיח ביקורתי או לעומתי כלפי מדיניות הממשלה הנוכחית.
מטרתן המוצהרת של התקנות היא "קביעת כללים לשם מניעת פעילות במוסד חינוך של אדם או של גוף שפעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות חוק חינוך ממלכתי". צלילה לתקנות מגלה כי את הפרשנות ל"אי עמידה במטרות החוק" תקבע ועדה שאחד מחבריה הוא מנהל אגף הביטחון במשרד, שכידוע אינו אמון על שיקולים פדגוגיים, ונעדרים ממנה מנהלות, מנהלים ונציגות הורים. זאת תוך פגיעה בעקרונות החלטת ממשלה 226, שהטילה את הסמכות והאחריות להכנסת תכנים לימודיים לכתות, ופיקוח עליהן, על צוותי בתי הספר. כך שקיש מבקש בפועל לעגן את שליטת הממשלה בשיח במערכת החינוך ולעקור את האוטונומיה של מנהלי המוסדות בנושא.
בנוסף, התקנות מותירות שיקול דעת רחב לשר ולמנכ"ל מטעמו, גורמים פוליטיים, לחסום מפגש תלמידים עם ארגונים ואנשים האוחזים באידאולוגיה שונה משלהם, אף אם זו ליברלית, פלורליסטית והומניסטית, ולא לאפשר לתלמידים מפגש ושיח בנושאים הנתפסים כשנויים במחלוקת. וזאת דווקא בסתירה לציוויים הנקובים בחוק חינוך ממלכתי: "לחזק בקרב התלמידים את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויחס של כבוד לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת".
"טיוטת התקנות מעידה שהן נתפרו בצלמו של השר ובהתאם להשקפת עולמו. הן מתאפיינות באי בהירות, עמימות ובניסיון לנסחן כך שיחולו על כל ביקורת כלפי המדינה, הממשלה ואורגניה בדפוס המאפיין משטרים פאשיסטיים" תוקפים באגודה לזכויות האזרח, שהגישה את הערותיה לטיוטת התקנות וקראה שלא לקדמן בנוסח הנוכחי.
באגודה מדגישים כי שמונה שנים רבצה התקנת התקנות כאבן שאין לה הופכין: "רק בעקבות הגשת בג"ץ 'אחים לנשק למען הדמוקרטיה' נגד שר החינוך, ובמטרה להימנע מפסק דין שיפסול את ההנחיה הגורפת שנתן השר קיש שלא להכניס את הארגון לבתי הספר, הודיע השר שבכוונתו לגבש מדיניות וכללים בהתאם לדרישות החוק".
רוב התקנות המדוברות מעוגנות בקונצנזוס אבל מורים שגילו את הרוח והאותיות הקטנות שבהן מזועזעים: "זה יביא לחינוך לאינדוקטרינציה במקום לדמוקרטיה. היכן המקום לחשיבה ביקורתית? התקנות החדשות מעודדות יצירת מנגנון השתקה ממשלתי, וימנעו אפשרות של חילופי דעות בבתי הספר" אומרת מורה שהגיבה לתקנות. חמור ומקומם לא פחות הוא מה שאינו מצוי בתקנות. התקנה האוסרת שיח גזעני בבתי הספר נצמדת להגדרה המצומצמת לגזענות הנקובה בחוק העונשין אשר חוקק לפני שני דורות, ומדירה פרטים וקבוצות נוספים העומדים תדיר במרכזן של פעולות ביזוי, עוינות והשפלה, כמו קהילת הלהט"ב ונשים.
מורים שהגישו התנגדויות לתקנות טוענים: "על ידי סימון גורמים 'לא רצויים"' על בסיס עמדותיהם הפוליטיות, המדינה פוגעת אנושות בחופש הביטוי של אנשי החינוך ובזכות התלמידים למחשבה עצמאית. השימוש במונחים עמומים כמו 'בוז או אי-נאמנות לרשויות השלטון' מאפשר פסילה שרירותית של ארגונים אזרחיים, מחליש את סמכות המנהלים והופך את משרד החינוך למשטרת מחשבות".
מורים כתבו למשרד החינוך: "התקנות החדשות מאיימות להפוך את בתי הספר מזירה של חילופי דעות למנגנון השתקה ממשלתי, פגיעה באוטונומיה החינוכית ובחשיבה הביקורתית. הן מסוכנות לדמוקרטיה בשל הריכוזיות של המשרד והפקעת הסמכות ממנהלי בתי הספר, סימון פוליטי ועמימות מסוכנת שתאפשר להשתיק גם שיח של ביקורת לגיטימית על הממשלה" ומורה נוסף אמר: "התקנות יוצרות תקדים מסוכן שבו גבולות השיח החינוכי נקבעים לפי האקלים הפוליטי המשתנה ולא לפי עקרונות חינוכיים יציבים".
ממשרד החינוך נמסר ל"מעריב" בתגובה: "טיוטת התקנות פורסמה להערות הציבור בהליך שקוף ומפורסם, כחלק מהליך קביעת כללים למניעת כניסת גורמים חיצוניים שפעילותם סותרת באופן חמור את מטרות החינוך הממלכתי, לרבות גורמים הפועלים נגד חיילי צה"ל או המדינה. ההערות המוגשות במסגרת משוב הציבור נבחנות וייבחנו בכובד ראש על ידי גורמי המקצוע והייעוץ המשפטי, ובהקפדה על אופייה הממלכתי של מערכת החינוך".
התרעות פיקוד העורף