אצל אחותה עינב בת ה-15 הלמידה מרחוק נראית קצת אחרת: "התחיל לי שיעור לפני חצי שעה ונכנסתי כי החומר חשוב אהל לא לכל שיעור אני נכנסת. גם ככה קשה לשמור על ריכוז והמורים מתמקדים בתרגול ופחות בחומר חדש".
"אנחנו חוששים מאד מ'הנחתה' כזאת של משרד החינוך לקראת השבוע הבא" מוסיפה אפרת, "התפקיד שלנו המורים עכשיו הוא לעטוף את התלמידים רגשית ולספק להם שגרה ויציבות ככל האפשר. הלמידה היא כלי לזה ובונוס במציאות כזאת. זה שונה כמובן בין הבן התיכוניסט שלי שהוא וחבריו הרי לא יקבלו שום הקלות בבגרויות אם המלחמה תתמשך, לבין בתי בת ה-11".
"הוא מספיק אחראי להתחבר לשיעורים שהוא צריך ולה אמרתי שהיא ממש לא חייבת לעשות משימה אם לא בא לה עכשיו. אני מבינה גם כמורה וגם כאמא שכל עוד המצב נמשך, חשובה עצם ההשתתפות שלהם בשיעורים המקוונים. אנחנו בצוות נמצאים בקשר עם ההורים של ילדים שלא התחברו ועוקבים אחרי מצבם הרגשי".
לקראת עדכון ההנחיות למערכת החינוך בסוף השבוע, גם במשרד החינוך מבינים שככל שימשכו ההגבלות על העורף ובכלל זה על בתי הספר, הסיכוי לקיים לימודים סדירים באופן מקוון אינו גבוה והמורים מקווים שהקו שהנחה את המערכת השבוע יישאר בעינו. הדאגה המוחשית יותר הקרובה היא סביב הציפייה להחרגת ילדי החינוך המיוחד מההגבלות, כשהם והוריהם זקוקים לחזרת המסגרות הפיזיות יותר מכל, מבלי לסכן את שלומם.