במרכזי העמותה העובדים עם אוכלוסיית קצה, מדווחים על עלייה בפניות של צעירים וצעירות לקו הסיוע ולמרחב הפיזי, לצד עלייה ברמות החרדה ובשימוש בחומרים. חלק מהצעירים המתגוררים בדירות עצמאיות בקהילה מבקשים להגיע פיזית למרחב התמיכה בעקבות תחושות בדידות קשות והצורך במרחב בטוח ומחזיק בתקופה הנוכחית.
בנוסף, מזהים עלייה משמעותית בצריכת חומרים ממכרים וכן קושי ולעיתים סירוב של צעירים להיכנס למרחבים מוגנים בזמן אזעקות. אנשי הצוות מספרים כי אצל חלק מהצעירים עולה שיח שמבטא משאלת מוות סמויה. לדבריהם, הטראומה המתמשכת של החיים בשוליים נפגשת עם הטראומה הביטחונית הנוכחית- שילוב שמוביל לעיתים לקיפאון ולפגיעה ביכולת לפעול כדי להגן על עצמם.
נתונים נוספים מצביעים גם על עלייה בצריכת תכנים אלימים ברשת ועל החרפה בפעילות זנות ברשת בתקופה האחרונה. במקביל, צוותי השטח מדווחים על בני נוער שמבלים ברחובות גם בזמן אזעקות או מחפשים ריגושים מסוכנים - כמו עלייה לגגות בזמן הפצצות או נשיאת סכינים. בחברה הערבית מתארים אנשי עלם מצוקה נוספת הנובעת גם מהמצב הכלכלי. צעירים רבים העובדים בעבודות יומיות אינם יוצאים לעבודה בימים אלו, דבר שמוביל לפגיעה בהכנסות המשפחה ולהגברת הלחץ בתוך הבית. במקביל, ישנם בתים ללא מיגון, ובחלק מהמקרים משפחות שלמות עוברות לשהות במקלטים שכונתיים.
גם תחושת הבדידות בקרב צעירים וצעירות נמצאת בעלייה. בתוכניות הליווי של עלם מדווחים על החמרה במצב הרגשי של צעירות, על מחשבות שליליות ועל התרחקות מקשרים חברתיים, בעיקר כאשר המגע עם גורמי התמיכה מתבצע מרחוק. בנוסף, צעירות עצמאיות מבקשות לחזור למרכזים הכוללים הלנה בשל חרדה לשהות בדירות לא ממוגנות ותחושת בדידות. במקביל ניכרת עלייה בחרדה ובהצפה, וחלק מהצעירות נמנעות מירידה למרחב מוגן בזמן אזעקות.
"כשנער או נערה שכבר מרגישים שקופים או לא מוגנים פוגשים מציאות של מלחמה וחוסר יציבות, המצוקה עלולה להעמיק מהר מאוד. לכן חשוב דווקא עכשיו לשים לב אליהם, להגיע אליהם במרחבים שבהם הם נמצאים ולהציע להם אוזן קשבת ותמיכה" מדגישה ארז, "אנחנו בעלם פועלים בהתאם להנחיות פיקוד העורף ובשותפות עם שירותי הקהילה ולצד זה מנסים בכל הכלים האפשריים להמשיך לשמור על קשר עם בני הנוער ולהיות עבורם עוגן יציב גם בימים מוטרפים אלו".
התרעות פיקוד העורף