השר קיש פרסם הודעה לתלמידים, שכבר ניגשים לבחינות המתכונת לפני הבגרות, את ההקלות החדשות לבחינות הבגרות הקרובות. קיש אמר לתלמידים: "אני מבין שאי אפשר לחכות והנושא מטריד אתכם אבל אין לנו עדיין תשובות להכל. כרגע אנחנו יוצאים מהנחה שאחרי חופשת הפסח חוזרים ללמידה פרונטלית. אם נראה שאנחנו נכנסים לאירוע ארוך יותר - המתווה יעודכן. אני מבין היטב שהלמידה מרחוק מאד מאתגרת וקשה במיוחד במציאות הביטחונית וברור לנו שהשבועות האחרונים אינם אירוע רגיל ויש לתת עליו את הדעת. היעד שלנו הוא לא לפגוע בהישגים בבחינות הבגרות".
על פי המתווה של משרד החינוך, תוענק לכל תלמיד תוספת זמן של 15% מהזמן המקורי בכל המקצועות. קיש הוסיף ואמר כי "בנוסף אנחנו פועלים להפחתה של 20% בחומר ההכנה לכל הבחינות. הן כבר מוכנות אבל ניתן בהן יותר אפשרויות בחירה ועד יום שלישי הבא נודיע בכל מקצוע על המיקוד".
לדברי השר, "לא הכרענו לגבי מועדי הבחינות ואנחנו שוקלים דחייה של לוח הבחינות בעשרה ימים. נבחן את זה. בנוסף, הבחינה בע"פ באנגלית (אווטאר) לא תתקיים והציון יהיה פנימי של בית הספר וזה יהיה בתיאום עם האוניברסיטאות".
המתווה של משרד החינוך לא קיבל במלואן את כל דרישות התלמידים. מועצת התלמידים דרשה תוספת זמן של 25%, מועדי בחינה נוספים במידת הצורך והתאמות שונות לפי אזורים ורמת הפגיעה בלמידה.
"בחינות הבגרות הן הרבה יותר מציון בתעודה. עבור תלמידי ישראל הן מהוות ציון דרך משמעותי במסלול החינוכי שלהם, ולעיתים גם מפתח חשוב לכניסה לאקדמיה, להשתלבות במסלולי שירות משמעותיים ולפתיחת דלתות לעתידם המקצועי והאישי. לכן דווקא בתקופה זו, חובתה של מערכת החינוך היא לייצר עבור התלמידים עוגנים של יציבות ובהירות. צריך להציב במרכז השיח מושג אחד מרכזי: ודאות פדגוגית" אומרת דורון.
"אובדן ימי למידה איננו רק עניין טכני של הספק חומר לימודי. מדובר גם בשחיקה של החוסן הנפשי של התלמידים. כאשר הם מתמודדים עם חרדה מתמשכת, היכולת לשמור על שגרה לימודית ולהתכונן לבחינות נפגעת באופן משמעותי. לכן עלינו לבחון את הדברים גם דרך הבנת מצבם הרגשי והנפשי של הלומדים" מוסיפה דורון.
במצב כזה, הפתרון הוא להיצמד ככל האפשר למועדי הבגרויות שכבר פורסמו, תוך מיקוד והתאמה של חומרי הלמידה. שמירה על לוח זמנים ברור מעניקה לתלמידים תחושת כיוון ומסגרת, שתאפשר לתלמידים לתעל את המשאבים המוגבלים שברשותם ללמידה אפקטיבית וממוקדת, ותפחית את תחושת הפיזור".
ואם המלחמה תימשך מעבר לצפוי? "במצב כזה על משרד החינוך להיות מוכן לאמץ שינוי תפיסתי. יהיה מקום לשקול המרה של חלק מהבחינות החיצוניות בבחינות פנימיות, תוך מתן אמון מלא במנהלים ובצוותים המקצועיים בשטח" אומרת דורון, "אנשי החינוך מכירים היטב את תלמידיהם, את הדרך שעשו ואת רמת הידע שצברו. ודאות אמיתית נוצרת כאשר משרד החינוך והשטח פועלים בשותפות ומתקיים דיאלוג פתוח, וכאשר ניתן אמון מלא במנהלים ובצוותים החינוכיים להוביל את תלמידיהם להצלחה".
ההחלטה של משרד החינוך בנוגע לחובת הנוכחות בשיעורי הזום הכעיסה את מנהלי בית הספר. בארגון מנהלי בתי הספר, "מנהיגים", תוקפים את משרד החינוך ואומרים: "אנו קוראים למנהלות ומנהלי בתי הספר להתעלם מההנחיה האחרונה והפופוליסטית של משרד החינוך בדבר אי השפעת היעדרויות תלמידים על ציוניהם. התערבות משרד החינוך בשיקול דעתם של מנהלי בתי הספר באשר לנוכחות התלמידים בשיעורים המקוונים איננה מקובלת עלינו ואיננו מתכוונים להישמע לה".
לכל מנהל ומנהלת יש את ההיכרות המעמיקה עם הקהילה והיכולת להחליט כיצד להתייחס לנוכחות התלמידים בהתאם לנסיבות הייחודיות של כל בית ספר וכל ילד/ה. הניסיון לכפות פתרון אחיד שגוי מיסודו ופוגע במענה החינוכי. אנחנו לא זקוקים להנחיות חיצוניות כדי לדעת מתי להכיל, מתי לחבק ומתי להפגין גמישות מול קשיי התלמידים".
אבל המאבקים על סמכויות בין המנהלים למשרד החינוך לא הופכים את עצם הלמידה מרחוק ליעילה יותר ומומחים רבים לחינוך טוענים כי מודל הלמידה מרחוק הנוכחי שגוי מיסודו.
בזמן משבר תלמידים מתקשים להתרכז, חלקם חרדים ושגרת היום שלהם מתהפכת. גם ההורים מתקשים והמורים מרככים את החובות, כך שחלק מהתלמידים כמעט אינם לומדים ולכן יש לבצע התאמות חדשות לאור הניסיון שמערכת החינוך בישראל צברה. כי המטרה היא לא רק ללמד – אלא לעזור לתלמידים לחזור בהדרגה לתפקוד ויציבות".
הנהגת ההורים הארצית מסרה: "הנהגת ההורים הארצית מברכת על המתווה שפורסם, שמשקף הבנה למציאות המורכבת שבה נמצאים תלמידי ישראל בתקופה זו, וכולל צעדים מרכזיים שעלו והוצגו על ידינו במסגרת השיח ואומצו במתווה, לאחר שיח רציף ומשמעותי עם כלל הדרגים המקצועיים במשרד החינוך.
"במהלך הימים האחרונים פעלנו בנחישות כדי להביא את קול התלמידים וההורים מהשטח, המשקף מציאות של למידה לא רציפה, חוסר ודאות ועומס רגשי מתמשך. מתוך כך דרשנו הקלות באירועי ההערכה, ובפרט בבחינות הבגרות, לצד יצירת ודאות ברורה לגבי אופן ההיבחנות והדרישות מהתלמידים.
"המתווה שפורסם היום מהווה צעד חשוב בכיוון הנכון, במיוחד בהפחתת היקף החומר, תוספת הזמן וגמישות בדרכי ההיבחנות, ומבטא התאמה נדרשת למציאות הלמידה בפועל והעמדת טובת התלמידים במרכז.
"הנהגת ההורים הארצית, תמשיך לעמוד בקשר ולעקוב אחר המשך ההתאמות בנושא הבגרויות, המתכונות, ציוני המגן ומעגלי הפגיעה, ועל פי מתווה החזרה ללמידה כפי שיוחלט לאחר החג".
"מה שברור לכולנו, במידה והמלחמה תמשך התלמידים יצטרכו התאמות נוספות. בנוסף, אנחנו מבקשים לבחון גם הוספת מועדי בחינה נוספות במקום דחיית הבגרויות, על מנת לאפשר אפשרות הוגנת להצליח בבגרות, ללא פגיעה באמינותן".
במועצה לשלום הילד הגיבו להקלות במבחני הבגרות: "טוב עשה שר החינוך כשהחליט לפרסם כבר עתה שורת הקלות במבחני הבגרות. יחד עם זאת חשוב להדגיש שנוכח המצב, תלמידי ישראל לא זקוקים רק להקלות בבגרויות, הם זקוקים גם להרחבה של המענים הנפשיים במערכת החינוך והאחריות לכך מונחת לפתחו של שר החינוך".
"הדיונים על תקציב 2026, שכולל קיצוץ רוחבי גם בתקציב משרד החינוך, מתקיימים בימים אלה, ואם לא יחול שינוי משמעותי בתקציב, המצוקות המקצינות של התלמידים לא יזכו למענה הנחוץ והדחוף" ציינה עו"ד וינדמן והוסיפה: "עוד לפני המערכה הנוכחית, נרשמה עליה של 31% במספר הנערים והנערות שאובחנו כסובלים מחרדה ועליה של 14% במספר המאובחנים כסובלים מדיכאון. למשרד החינוך יש אחריות על הביטחון הרגשי-חברתי של התלמידים והמצוקות הנפשיות המקצינות של הילדים והנוער חייבות לקבל ביטוי בתקציב משרד החינוך ללא דיחוי."
התרעות פיקוד העורף