"אנחנו מודעים לביקורת מצד הורים אבל הקו המנחה היה וישאר ביטחון התלמידים", אומר למעריב גורם במשרד החינוך, "אנחנו מקווים לסכם על מתווה עד ערב החג השני שיתן לראשי הרשויות מרחב תמרון וודאות כלשהי להורים אבל לא נצא בהצהרות לפני סיכום עם פיקוד העורף וראשי הרשויות".
מנגד, פיקוד העורף נסמך על הערכות מודיעיניות משתנות באשר להתפתחויות אפשריות במלחמה, במיוחד לאור הכרזת נשיא ארה"ב על הסלמה אפשרית עוד השבוע, ולכן לא ממהר לאשר הקלות בפתיחת החינוך בשבוע הבא.
במשרד החינוך מקיים כבר שבוע דיונים עם פיקוד העורף על מתן מרחב תמרון לראשי הרשויות ה"כתומות" לפתוח את מסגרות החינוך מגיל לידה עד כתה ג', הן כדי לשחרר את ההורים התקועים בבית לעבודה אבל בעיקר כדי לאפשר לילדים הצעירים חזרה ללמידה אפקטיבית ולמסגרת חברתית שנתפסת חלק מהחוסן הרגשי המתערער בלאו הכי אחרי יותר מחודש בבתים הן של הילדים ושל התא המשפחתי כולו.
לא מדובר לפי שעה על חזרה ללימודים של כתות ד' ומעלה ואפשרות שהעלה משרד החינוך ללמידה בקבוצות קטנות (כתות שיחולקו ל"קפסולות" כמו בתקופת הקורונה וילמדו מספר ימים מצומצם, הפעם כדי לאפשר למידה במרחבים מוגנים) זוכה לפי שעה להתנגדות של ראשי השלטון המקומי. "פשוט אין מספיק מרחבים מוגנים באף רשות מקומית כדי לתפעל למידה מלאה וצריך להבין שבכל תרחיש רוב התלמידים יאלצו להמשיך בלמידה מרחוק", אומר למעריב גורם חינוך בשלטון המקומי.
עוד מוסיף: "במציאות של שגרת אזעקות אין ראש עיר שיקח על עצמו את הסיכון הזה. עדיף להגביל את מספר התלמידים לכל מוסד חינוכי בהתאם לזמינות המיגון ואם זה אומר שאי אפשר לפתוח עוד כתות בכל הארץ אז רק לכתות הנמוכות, זה עדיף מפיצול כתות".
עוד מוסיף כי "זומים לא עובדים טוב. שיעור סטנדרטי דרך הזום הוא בין קשה לבלתי אפשרי. הרבה תלמידים לא נכנסים ומי שנכנס סובל מהרבה הסחות דעת כי הוא בבית ולא במרחב הכיתה התלמידים מדברים, סוגרים מיקרופון ומצלמה ולא מרוכזים בגלל המצב וגם בגלל לילות ללא שינה".
לפי מחקר שערך משרד החינוך עצמו, נמצא כי 30% מהתלמידים לא נכנסים בכלל לשיעורים המקוונים. "לכן הדגש עכשיו צריך להיות בראש ובראשונה לא רק פדגוגי רק אלא גם רגשי. המורים כבר עושים את זה כיום וצריך להמשיך - להאריך את זמן ברכת הבוקר, לפנות לכל אחד מהילדים אישית. פחות לשים דגש על להספיק להתקדם בחומר", אומר ברנרד.
"אני מאוד שמח על רצון משרד החינוך לחזור ללמידה פרונטלית. זה חשוב במיוחד לתלמידי היסודי, שצריכים השגחה צמודה של מורה. אבל עבור תלמידים שימשיכו בלמידה מרחוק צריך שינוי כיוון של צוותי ההוראה", מוסיף.
ברנרד מסביר: "במקצועות הריאלים מדעיים צריך להתחיל באיזשהו טריק שמוביל לחקר שיביא להבנה. להשתמש באביזרים שהילדים מוצאים בבית כדי להמחיש את השיעור. במקצועות ההומניים להפוך את החומר לסיפורי יותר. היו מורות שגם הכינו סרטונים להדגים את החומר. כאן משרד החינוך יכול ליטול המושכות ולהוביל, להפעיל יוצרי תוכן מוכשרים, שיכולים לבנות מערכי שיעור חווייתיים - כאלה שמורים יוכלו להשתמש בהם באופן חופשי ולהפעיל את התלמידים".
הוא מזכיר כי בתקופת הקורונה החלה מגמה כזו, אבל מדגיש: "קיים צורך בהסדרה התואמת לתוכנית הלימודים, לייצר עדכונים ולאפשר למורים גישה למאגר כזה בעתות חירום. המשרד יכול אף ליזום השתלמויות מורים ייעודיות להוראה מקוונת שתשים דגש על המימד החווייתי ועל הפעלת התלמידים. וכאן כולנו מרוויחים, המורים ובראש ובראשונה - התלמידים".
התרעות פיקוד העורף