כהן מדגיש: "ארבעים ימי מלחמת 'שאגת הארי' תפסו אותנו, התיכוניסטים, בנקודה קריטית של ההכנות והפערים הלימודיים שנוצרו לא נסגרו כהלכה. המיקוד, בייחוד עבור תלמידי י"ב, היה דל ובלתי מספק", ומוסיף: "כל שנותר לקוות הוא שהבחינה תהיה הוגנת ומותאמת למציאות המורכבת, אחרת, אנו צפויים לראות צניחה משמעותית בציונים - כזו שלא תשקף חוסר רצינות או ידע, אלא תהיה תוצאה ישירה של המצב הביטחוני".
"במישור הפדגוגי האתגר המרכזי היה להספיק את החומר. ביטול ימי הלמידה השנה והמעבר ללמידה מרחוק, שיעילותה מדרדרת לדרגת ניתוק מוחלט כמעט מהסביבה הלימודית, פגמו משמעותית בהשלמה הכוללת של תוכנית הלימודים", אומר דביר, "צריך לציין, שמאז השנה שעברה הונהגה תוכנית לימודים חדשה במתמטיקה שמטרתה הייתה שיפור, אך השינויים הללו יצרו קושי נוסף".
ועם זאת, הוא חלוק עם התלמידים ומדגיש: "משרד החינוך והמפקח הראשי על המתמטיקה פרסמו מתווה הקלות שנתן מענה ראוי, תוך התחשבות בנסיבות לצד שמירה על כבוד המקצוע ורמתו. ההקלות התבטאו בהארכת זמני הבחינות, בהרחבת מתווה הבחירה של שאלות בכל בחינה, ובהקלות ניקוד המשפיעות על קביעת הציון הסופי. חשוב לציין שדווקא בתכולת המבחן ("המיקוד") בוצעו הפחתות מינוריות - החלטה נכונה ששמרה על יעדי התוכנית והתאימה לעיתוי ההחלטה, שלהי שנת הלימודים. ראוי גם לומר שמשרד החינוך שימר את תאריכי הבחינות למרות ההשבתה, ובמאמץ ניכר נדמה שנצליח לסיים את שנת הלימודים כראוי וללא נזקים מהותיים".
"במהלך הבחינה המורים נדרשים להיות מנטור מנטלי אמיתי"
במישור הרגשי, עצתו של דביר היא בעיקר לקולגות שלו, צוותי ההוראה: "המורים נדרשים לוודא שהתלמידים נשארים ממוקדים ולשמר את יכולתם לשמור על ריכוז מתמשך, הנדרש הן בלמידה והן בהיבחנות. בחינת בגרות במתמטיקה נמשכת, בחלק מהשאלונים, חמש שעות ויותר. זמן ממושך של עבודה בתנאי לחץ, המזמנת אירועים רבים של בלק אאוט, אובדן עשתונות, פגיעה ביכולת השליפה של תובנות ונוסחאות ועוד. מהמורה נדרש להיות מנטור מנטלי אמיתי, היכול ליצור לתלמיד מיסוך רעשים ומיקוד בפתרון בעיות ובהתמודדות עם אתגרי חשיבה. בעיניי, אתגר זה מעניק תוכן ומשמעות ייחודיים למי שמלווה תלמידים בזירה של מקצוע מסובך בתקופה מאתגרת".
"ההתקדמות הטכנולוגית מחייבת תמורות בהוראת המתמטיקה"
"אך לצד ההתמודדות עם כאן ועכשיו, חשוב לזכור שהוראת המתמטיקה ניצבת בפני אתגרים ארוכי-טווח", מוסיף דביר, "מצד אחד, הוראה היא מקצוע שמרני, שקשה למצוא בו חידושים מרעישים, מהפכות ותמורות דרמטיות. מצד שני, ההתקדמות הטכנולוגית מחייבת התאמות מהותיות. להערכתי, גם בחזית זו אנחנו מצליחים לקדם מומנטום של שינוי. לדוגמה, במוסדות החינוכיים שבהם אני עובד, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט ותיכון הגימנסיה העברית הרצליה, אנחנו מקדמים מודל למידה חדשני הנקרא כיתה חושבת. המודל מייצר לתלמידים סביבת לימוד פעילה בכיתה, המעודדת חקר, שיח ופעלתנות תוססת הפורצים את המסגרת הקלאסית של 35 תלמידים היושבים שעות ארוכות מול מורה-עומד-מלמד".
לדבריו, המודל שפותח בתחילת המאה בקנדה נמצא בתהליך הטמעה בכמה בתי ספר שבהם עובדים מורים חדורי מוטיבציה לנושא, השואפים לייצר שינוי אמיתי בסביבת הלמידה. "חידושים נוספים נוגעים לאימוץ רכיבים מסביבות הבינה המלאכותית המאפשרים דחיפה של התלמיד כלומד עצמאי, וכן אימוץ טכנולוגיות ותקשוב המאפשרים לדמות מעבדות לחקר מתמטי ועוד. היריעה קצרה ואינה מאפשרת פירוט רב, אך אדגיש - הוראת מתמטיקה אינה דורכת במקום. היא מתפתחת באפיקים רבים, ולבטח יכולה לשמש מצע הקורא לכוחות איכותיים להצטרף למערכת החינוך ולקדם את דור העתיד שלנו".
התרעות פיקוד העורף