הארגון שמחליף את הממשלה: כך מצילים את בני הנוער בסיכון

הממשלה זנחה את המאבק באלימות הנוער ואת ההצלה של נוער בסיכון מחיי עבריינות עושות עמותות וארגונים שמצליחות איפה שמערכות החינוך והרווחה כושלות. "תוכנית 7" של פתחון לב היא דוגמא לכך

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
עקבו אחרינו
נוער בסיכון
נוער בסיכון | צילום: אילוסטרציה: אינג אימג'
2
גלריה

זאת ועוד, מדיניות הממשלה כלפי נוער בסיכון מתפזרת בין משרדים ללא תיאום: אין מדידה אחידה, אין בסיס נתונים משותף, והתקצוב נשען על תוספות זמניות, מה מצב שמייצר מענה לא עקבי דווקא עבור בני נוער הזקוקים לרצף יציב.

הנתונים מצביעים על שיעורי זכאות לבגרות של כ-90% ונתוני גיוס של כ-95%, מתוכם רבים וטובים עושים שירות משמעותי, אך עיקר האפקטיביות של התוכנית נובע מהיכולת לשמור על קשר רציף עם בני הנוער לאורך שנים, לזהות הידרדרות בזמן אמת ולהתערב לפני שהיא הופכת לנשירה.

ימנו זלקה ז''ל
ימנו זלקה ז''ל | צילום: הודיה רן, וואלה

עם פרוץ המלחמה, שיבושים ממושכים בפעילות בתי הספר והמסגרות הבלתי פורמליות פגעו ברצף היומיומי של בני הנוער והותירו רבים מהם ללא מסגרת יציבה.

בתוכנית זיהו כי במצבים כאלה בני נוער מפסיקים להגיע, מאבדים שגרה והקשר איתם נחלש. בתגובה, הוטמע מודל חירום המבוסס על פנייה יזומה, שיחות אישיות ושמירה על מפגשים גם בתנאים משתנים. הקשר כולל ליווי רגשי, איתור צרכים, סדנאות חוסן וסיוע מעשי, לצד עבודה רציפה עם בתי הספר והמחנכים.

אז מה הם עושים נכון שהממשלה יכולה לאמץ? "אם המדינה רוצה להתמודד עם עוני בין־דורי ועם אלימות, היא צריכה לשים את המשאבים במקום שמייצר שינוי אמיתי – ליווי ארוך טווח לבני נוער" אומר למעריב מנכ"ל פתחון לב, אלי כהן, "עוני לא מתחיל בגיל 18 והוא גם לא נגמר שם. הוא עובר מהורים לילדים, והמדיניות הקיימת משאירה את המעגל הזה על כנו. ללא התערבות מוקדמת, רציפה ומתואמת, אותו נער יגדל לאותו מקום שממנו הגיע".


עשרות צעירים בקטטה בפתח תקווה | צילום: שימוש לפי סעיף 27א'

ד', חניך בתוכנית 7, מספר: "מאז שהתחילה המלחמה הכול התבלגן. לא היה ברור מתי יש בית ספר וזה יצר בלבול גדול וחשש לאבד שליטה. בתוך זה, הקשר בתוכנית נתן לי תחושה שמישהו באמת רואה אותי ואת מה שאני יכול להיות. לאט לאט חזרתי להתרכז, להבין מה אני רוצה מעצמי, ולהאמין שאני יכול לסיים תיכון ולהתגייס כמו שצריך.

היום אני כבר חושב קדימה, על לימודים, על הצבא, דברים שלא באמת ראיתי כאפשריים קודם. מעבר לזה, אתה גם מתחיל להרגיש חלק מקבוצה, לקחת אחריות, ולמצוא את עצמך גם עוזר לאחרים".

"כשאין רצף ואין גורם שמחזיק קשר לאורך זמן, הנוער נופל בין המערכות. מוביליות חברתית לא נוצרת מהצהרות, אלא מהשקעה עקבית" מוסיף כהן, "תוכניות 7 מראות שאפשר לשנות כיוון, אבל הן לא יכולות לפעול לבד. נדרש מענה הוליסטי, מתוקצב וארוך טווח של המדינה. בלי זה, המגמה שאנחנו רואים היום לא תיעצר - היא פשוט תמשיך לדור הבא".

תגיות:
אלימות נוער
/
נוער בסיכון
/
עמותת פתחון לב
/
ועדת החינוך של הכנסת
/
עבריינות נוער
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף