בוועד מורי היל"ה מסבירים כי לאחר 5 חודשים של מו"מ, העבירה החברה למתנ"סים את עמדתה על ההסכם הקיבוצי שמשמעותה לדבריהם, סירוב ליישם אותו וניסיון לרוקן מתוכן את כל הסעיפים בו שלא נכללים במכרז משרד החינוך, כמו סעיף הביטחון התעסוקתי, תשלום ימי מחלה מלא ועוד.
טלילה אילון, חברת ועד מורי היל"ה המאוגדים בכוח לעובדים, מסבירה בשיחה עם "מעריב" כי "זו תוכנית מופרטת מאז שהיא הוקמה, אנחנו לא מועסקים ע"י משרד החינוך והיא יוצאת למכרז בכל 5 שנים. תנאי ההעסקה שלנו נמוכים יותר מאלה של המורים בבתי הספר למרות שהדרישות הן אותן הדרישות. ב-1 לינואר 2018 חתמנו על הסכם קיבוצי עם רשת עתיד, ששיפר את תנאי ההעסקה שלנו אבל השנה התוכנית שוב יצאה למכרז וזכתה החברה למתנ"סים כשאנחנו דורשים שהיא תכבד את ההסכם".
"אנחנו מטפלים בנוער שצריך את השירות הכי טוב והכי מקצועי והמורים נמצאים כל הזמן בחשש לפרנסה שלהם ולא יכולים לתת את השירות שמגיע להם", אומרת אילון. "כל 5 שנים מעבירים אותנו כמו חפצים ממעסיק למעסיק ופוגעים בתלמידים".
שירה חייט, חברת ועד מורי היל"ה, עובדת בתוכנית 7 שנים. "אני עם המון מוטיבציה ויכולות ללמד ולעזור, אבל כמה יהיה לי עוד את הכוח כדי להישאר במקצוע? אנחנו מורות טובות ומוכשרות אבל חושבות לעזוב כי אנחנו לא מוכנות לעבוד עוד בתנאים מינימליים. מיואשות מזה שכל חמש שנים אנחנו עוברים מזכיין אחד לשני ומרוויחים הרבה פחות ממורים המועסקים ע"י משרד החינוך. אני כבר כמה שנים עם רגל בחוץ אבל בכל שנה הלב שלי נשבר ואני לא יכולה לעזוב אותם. אבל מבחינה כלכלית זה לא הוגן, אין לנו המון זכויות שמורים בבתי ספר מקבלים".
נדגיש כי מתוך הוקרה ומחויבות לעובדים הסכימה החברה למתנ"סים לדרישות חריגות, ובכלל זה תשלום עבור שעות ישיבות ועד העובדים כפי שעולה מההסכם הקיבוצי לטווח קצר שנחתם בין הצדדים, אך אין ביכולתה או בכוונתה להיכנע לדרישות מפליגות ומופרזות. כך למשל, כן מאושר תשלום ימי מחלה מהיום הראשון לעובדים משרתיים; לעומתם עובדים שעתיים יכולים ללמד במועדים חלופיים ליום מחלתם הראשון באופן ששכרם לא נפגע, כך שאין הצדקה לדרישה זו".