"השאלה שעליה המחקר עונה היא מהי הסביבה הטובה ביותר עבורם", אומרת יהב, "ותוצאות המחקר אופטימיות: הן מצביעות על כך שסטודנטים על רצף האוטיזם מסוגלים להגיע להישגים אקדמיים נאותים, מה שיאפשר להם להשתלב טוב יותר בחברה. חיים של סטודנט קשים גם כך, ואנשים על הרצף עוד יותר מתקשים. כל שהם זקוקים לו, נוסף על התמיכה האקדמית שמציעות להם תוכניות השילוב, הוא התייחסות טיפולית. לדוגמה, מי שחווה חרדה חברתית, כדאי להפנותו ללמידה אישית".