הסטודנטים מצביעים ברגליים: מהו תחום הלימודים שהופך לפחות ופחות מבוקש?

מנתוני הלמ"ס עולה כי 79.6 אלף בני אדם קיבלו תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל בשנת הלימודים 2019-2018. היכן הם העדיפו ללמוד וכמה מהם משתייכים למגזר החרדי?

משה כהן צילום: מעריב אונליין
סטודנטים בקמפוס רחובות של האוניברסיטה העברית, ארכיון (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)
סטודנטים בקמפוס רחובות של האוניברסיטה העברית, ארכיון (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

מספר מקבלי התואר הראשון מהאוניברסיטאות (21.8 אלף) היה זהה לזה שבתחילת העשור (2010-2009), וזאת למרות שבמהלך העשור האחרון נוספה אוניברסיטת אריאל, בה קיבלו אשתקד 2,500 סטודנטים תארים אקדמיים.

בלמ"ס ציינו עוד, כי מספר מקבלי תואר ראשון הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות לחינוך נמצא במגמת ירידה – 4% ו-4.4% בהתאמה. וזאת, לעומת עלייה של 5.5% במכללות האקדמיות.

אשתקד חלה לראשונה ירידה במספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות (4.7%), לעומת עלייה מתונה במספרם של מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות (1.9%) ועלייה ניכרת במכללות האקדמיות לחינוך (14.8%).

מפילוח הנתונים עולה עוד, כי החרדים היוו 4.7% מכלל מקבלי התארים. הסיכוי של נשים יוצאות אתיופיה לקבל תואר ראשון (32.4%) היה פי-2.8 מזה של גברים יוצאי אתיופיה (11.5%) והסיכוי של נשים ערביות היה פי-2.5 לעומת גברים ערבים – 31.1% ו-12.3% בהתאמה. בכלל האוכלוסייה הסיכוי של נשים לקבל תואר ראשון עמד אשתקד על 50.7%, לעומת 31.8% בלבד בקרב הגברים. בלמ"ס ציינו עוד, שבתוך קרוב ל-30 שנים (1990-1989) מספר של מקבלי התארים גדל פי 5.2, בשיעור של כ-6% בממוצע לשנה.

תגיות:
אוניברסיטה
/
תואר ראשון
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף