"הדבר המרכזי שילדים לומדים בבית הספר זה מערכות יחסים חברתיות", אומרת ד"ר אביטל לאופר, דיקן בית הספר למדעי ההתנהגות באקדמית נתניה. "מערכות יחסים חברתיות הן הדבר הכי חשוב שהם לומדים בבית הספר וגם הדבר היחיד שאי אפשר להשלים אותו אחר כך, בניגוד למתמטיקה או אנגלית".
"העובדה שחלק גדול מהילדים ילמדו עכשיו גם בבית פירושה שהם פחות יפגשו חברים, יהיו יותר במסכים, פחות יתמודדו ויידרשו לחיי חברה ויהיו יותר אינדיבידואלים", אומרת דנה קרן־צור, אחראית השירות הסוציאלי בהתפתחות הילד של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה.
"במצב של חלוקה לקפסולות, למשל, ילדים רבים עלולים לאבד המון מהרשת החברתית שאליה הם משויכים בכיתה, ואז תיפגע גם המוטיבציה שלהם", אומר ד"ר ניר מדג'ר, ראש התוכנית לייעוץ חינוכי באוניברסיטת בר־אילן. "לכן חשוב לחלק לקפסולות בחוכמה. גילי ה'־ו', שבהם המפגשים בבית הספר כבר לא יהיו סדירים כמו בעבר, הם גילים שבהם מערכות היחסים צריכות עדיין להיות יותר קונקרטיות לעומת גילי התיכון, שבהם הרבה ממערכות היחסים יכולות להשתמר גם ממרחק, בטח לתקופות קצרות. בבית הספר היסודי יש חשיבות רבה למפגש הפיזי".
גם המגבלה שלפיה אין להעביר ציוד אישי מתלמיד לתלמיד צפויה להשפיע על ההיבט החברתי. "האינטראקציה של ילדים בגילים הצעירים היא מאוד מוחשית", מבהירה לאופר. "זה כולל לחלוק משחקים, מגע בין־אישי. זוהי גם אינטראקציה שבה קריאת הסימנים הלא מילוליים אחד של השני היא קריטית".
מרכיב נוסף שעשוי להשפיע על הפן החברתי הוא הלמידה מרחוק, שתשולב כאמור בכיתות ה' ומעלה. "בימים שהתלמידים האלה כן יגיעו פיזית למוסדות החינוך, הייתי ממליצה בשעה הראשונה של המפגשים לשים דגש רב על האינטראקציה החברתית, על שחרור רגשי", אומרת לאופר. "שכל אחד יחלוק את מה שעבר עליו בימים האחרונים, שיהיו משחקי חברה, סוג של פיצוי לחוסר האינטראקציה".
"יכול להיות שחלק קטן מהילדים אפילו ירוויחו מהסיטואציה שנוצרה", אומר מדג'ר. "למשל ילדים שקשה להם יותר ללמוד במסגרות גדולות, כאלה שטובה להם יותר למידה בקפסולות, או כאלה שיש להם יכולות למידה עצמאיות. מבחינה חברתית, יש ילדים שדווקא יהיה להם יותר קל להסתדר עכשיו. אבל הם המיעוט. חשוב לזכור שקשרים חברתיים ותחושת שייכות לבית הספר הם גורמים קריטיים לתפקוד הילדים בבית הספר מכל הבחינות: לימודית, חברתית ונפשית. לבית הספר יש תפקיד מאוד חשוב בבריאות הנפש של הילד, הוא לא נועד רק ללמד אותו".
בכל הנוגע לתלמידים מהכיתות היותר גבוהות, שאינם סובלים בשגרה מקשיים חברתיים, לאופר טוענת שהם יסתגלו במהרה למציאות של למידה מרחוק. "ברגע שיהיו מפגשים חברתיים בבית הספר - פעמיים או יותר בשבוע - הם ימלאו את המצברים", היא אומרת. "הם לא באמת ייפגעו מבחינה חברתית. גם באינטראקציות דרך הזום יש כישורים חברתיים מסוימים. הייתי מציעה להורים לעודד ילדים בתקופה זו ליצור אינטראקציות חברתיות, למשל ללכת לחוגים במסגרת מוגנת, להזמין חברים הביתה ולערוך למידה משותפת אפילו בזום בקבוצות קטנות. הייתי ממליצה להורים לדרבן את ילדיהם ליצור קפסולות של שלושה חברים גם בלמידה מרחוק ולהיפגש כל פעם בבית אחר".
"בכלי התקשורת משתמשים המון בביטוי 'ריחוק חברתי', כשבעולם הפסיכולוגים והפסיכיאטרים כבר מזמן קוראים לזה 'ריחוק פיזי'", אומר מדג'ר. "יש הבדל מאוד משמעותי בין לומר שאני לא מתקרב פיזית לבן אדם ובין לומר שאני שומר ממנו מרחק חברתי, שזה ביטוי נוראי. האמירה צריכה להיות שאנחנו אומנם שומרים על ריחוק פיזי, אבל מקפידים על קרבה חברתית".
גם למרכיב הבידוד השפעה לא מבוטלת על הפן החברתי. "בתקופת הלימודים יהיו ילדים שייכנסו לבידוד ויצאו מבידוד", אומרת קרן־צור. "היציאה והכניסה לבידוד לפעמים גורמות לילד להיות מנודה, כי אז הוא חשוד כחולה קורונה. לכן יש צורך במעורבות של ההורים והמורים בהסבר על כך שילד שסיים בידוד וחזר לבית הספר - אינו חולה קורונה ולא צריך לשמור ממנו מרחק. כמו כן, יכולים גם להיות ילדים שיפתחו חרדה, למשל במקרים שילד אחר ישתעל לידם. חשוב להסביר לילדים שלא כל ילד שבא לבית הספר ומשתעל - הוא חולה".
לדבריה, על המבוגרים לתווך את המצב לילדיהם ולהשקיע בכך חשיבה. "למשל, יש בתי ספר שאומרים: 'אתם לא יכולים לשחק כדורגל, כי אז אתם מתחככים האחד בשני'", אומרת קרן־צור. "במקרים כאלה כן חשוב לספק לילדים תחליפים של משחקים אחרים. הייתי מציעה להורים, במיוחד של התלמידים שילמדו מהבית, לא רק לעודד את ילדיהם ליזום מפגשים חברתיים פנים מול פנים, אלא גם לעודד אותם לפעילות נוספת שלא קשורה בלימודים, כמו למשל רכיבה על אופניים עם חבר. על ידי הסברים נכונים והצעות פעילות נכונות, גם בבתי הספר וגם בבית, אפשר לא לפגוע במרקם החברתי".
התרעות פיקוד העורף