"מלח הארץ" הוא ביטוי שכאילו שמור במיוחד לאנשים שקשרו את חייהם בכל מובן אפשרי במקום הזה, ולהגדרה הזאת עונה גם ניר אמיתי, בן 36, דרומי בלב ובנשמה שנולד וגדל בקיבוץ להב שבצפון הנגב.
הוא השתחרר לאחרונה מצה"ל בדרגת רס"ן, בתום 17 שנות שירות כקצין ומפקד ביחידה מובחרת, אבל עוד בזמן שירותו הקים חווה חקלאית־טיפולית לנערים בסיכון מהפריפריה החברתית בקרבת הקיבוץ שבו גדל. כעת הוא נאבק על המשך קיומו של מפעל חייו שנקלע לקשיים כלכליים.
עבורו היה הפיגוע קריאת השכמה - דרך הטיפול שעבר ודרך התמודדות עם חלומות ועם פחדים, ולאחר שישן במשך חצי שנה עם אקדח מתחת לכרית בציפייה שבכל רגע יגיע עוד מחבל, שם הוא הבין שהחיים שבריריים. שם התחיל הפרויקט.
בעזרת אנשים נוספים הקים את חוות רימון, המהווה תשתית חינוכית־טיפולית על בסיס מסגרת יום ומסגרת אחר הצהריים, ומתבססת על החיבור לאדמה ולמרחב הפתוח. שטחה משתרע על מרחב גדול, אשר תוכנן לאור יסודות וערכי חקלאות בת־קיימא. החווה מכילה גינת ירק גדולה לצד יער מאכל עם ערוגות תבלינים, שבילים ופינות חמד לישיבה והרגעות.
"כל אלמנט שקיים בחווה - הצוות, האופן שבו תוכנן השטח והטקסיות והסמליות שבהן אנו נוהגים, מהווה חלק מרצף חינוכי־טיפולי שלם שמטרתו לאפשר לנערים לבצע תהליך התפתחות סדור", מספר ניר ומוסיף: "הנערים רוכשים כלים, ותחושת המסוגלות והאחריות שלהם נוסקת. ניתן לראות איך העבודה בחווה משפיעה על החניכים - החיוך, זקיפות הקומה והרצון להשתייך לקבוצה, וזה פשוט שווה הכל".
התרעות פיקוד העורף