"אחד הדברים המרכזיים במסע הוא לקחת את השואה כחווייה אנושית מעצימה" הוסיפה ההיסטוריונית. "בכל מקום שאתה עושה מסע חלופי כאן בארץ, אתה רואה את תקיעת ידיהם ורגליהם של שורדי השואה. אתה לא רואה אותם במסכנות, אתה רואה אותם בעוצמה הגדולה שהם השקיעו בעיצוב המקום הזה". היא טענה כי "הם הולכים ומתמעטים, אך בכל מקום שאתה הולך לאורכה ורוחבה של הארץ אתה תמצא את חותמם - בספרות, בבנייה, במושבים, בקיבוצים, במפעלי התעשייה, בצבא, בכל אשר אתה פונה".
לסיום טענה כי "כל הדיון בשורדי השואה וחותמם בישראל, התחיל רק לפני 25 שנים בכלל. עד אז הם נחשבו עולים חדשים, והם נטמעו בארץ. אף אחד לא חשב שיש סיפור מאחורי האנשים האלה. פתאום צצו הסיפורים, פתאום צצו המחקרים, ומוזיאון השואה בבית לוחמי הגטאות הוקם ראשון מיוזמה מלמטה של שורדי שואה חסרי כל".
התרעות פיקוד העורף