קרין מאיר, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות מסבירה "זה נראה שהיום כולם יודעים לדבר אנגלית בארץ אבל זה לא נכון. האנגלית נמצאת בעיקר במרכז אבל כשאתה יוצא לפריפריה אתה רואה פער מאוד גדול במיומנויות אנגלית. בשביל שהפריפריה לא תתנתק מההיי-טק, אנחנו חייבים לעשות מהלכים מהירים בכל מה שקשור לשיפור יכולות האנגלית".
לסיכום היא מציינת כי "ההיי-טק היום הוא לא בהשוואה לשוק המקומי אלא בהשוואה לעולם. הממשק הוא לא ממשק מקומי. לא במרקטינג ולא בכל הנושא הטכנולוגי. אנחנו עובדים הן עם ארצות הברית, הן עם אסיה, הן עם דרום אמריקה. בשביל להישאר מובילים – אנחנו צריכים לחזק את האנגלית".
ואכן, בתקופת הקורונה – גם ישראלים רבים שאינם קשורים לעולם ההיי-טק, מעידים כי גילו מחדש את חשיבות השליטה באנגלית. כך למשל, אורן איילון, מעצב גרפי מאזור השרון שעבר לעבוד עם לקוחות מחו"ל. "האנגלית ששיפרתי ברמת השיח אפשרה לי גם לדבר עם אנשים על דברים שהיו מעבר לעבודה מקצועית וליצור חיבורים אישיים יותר עם אנשים שלאט לאט אלה המליצו על אלה שהמליצו על אלה שהגיעו אליי, אמנם הגדילה הייתה מתונה וטובה אבל הרגשתי שלקוחות אוהבים את השיח איתי מעבר לעבודה המקצועית שלי, והרבה בזכות הביטחון ששייפתי את האנגלית בתקופת הקורונה".
לדבריו, "הקורונה גרמה לי להיות יותר בבית, בגלל העבודה שלי כמעצב גרפי אני צורך המון תוכן באנגלית ברשתות כדי לקבל את המידע הכי עדכני והכי רלוונטי. הרגשתי מדי פעם שאני לא מבין את כל שצף הדיבור והבנתי שבלי קשר לתוכן שאני צורך - אני צריך לחזק את האנגלית. מעבר לנטפליקס והסדרות שראיתי, האנגלית הייתה סביבי כל הזמן, גם עם לקוחות מעבר לים שחלקם הלא מועט היו ישראלים ככה שיכולתי להתנהל גם בעברית, אבל ברמה המקצועית תמיד זה אנגלית".
אילון מציין כי "פגישות זום, מיילים, הסברים למפתחים וכיו״ב, מה שהיה בכתיבה אז היה את המחשב שיתקן, אבל בכל הקשור לטלפון ובזום הייתי צריך לחדד את האנגלית והביטחון בשיח. כדי לא להרגיש שאני באיזה אודישן ושיהיה לי אפשרות לשוחח אנגלית משוחרר השתמשתי בשירות של ג׳רוזלם פוסט לייט לשיחה אחד על אחד וגם כשהשיחה הייתה נתקעת והייתי מגמגם הייתי ישר חוזר למסלול והמילה שנפלתי בה הייתה נטמעת בראש".
פרופ' אסף מידני, מבית הספר לממשל וחברה באקדמית תל אביב יפו וחבר בדירקטוריון ההסתדרות הלאומית מסביר כי "שוק העבודה עובר שינוי. הדבר גלובלי. שינויים אלה מחייבים ידיעת השפה החדשה, והשפה הזו היא אנגלית. קיימים ביקושים בעולם למקצועות שמחייבים יותר השכלה שנעשים באנגלית ומכוונים לשוק בינלאומי. גם השוק המקומי עובר שינויים טכנולוגיים המקדמים עבודה מבוזרת ועבודה מרחוק. תקופת הקורונה האיצה תהליכים אלה". לדבריו, "שינויים אלה מחייבים היכרות גלובלית ועבודה מול ארגונים בינלאומיים, ואלה נעשים באנגלית. מי שלא יידע את השפה בצורה נאותה יישאר מאחור".
על רקע האתגר, מובילה בימים אלה שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא-ביטון תכנית לשינוי למידת השפה האנגלית בבתי הספר. ״השפה האנגלית היא כלי הכרחי בעידן הגלובלי שבו אנו חיים, והשקעה בשיפור השפה הדבורה אצל תלמידי ישראל תספק להם יותר הזדמנויות ואפשרויות" אומרת השרה למעריב ומתחייבת כי: "משרד החינוך מגבש בימים אלה תוכנית לחשיפת הילדים לשפה האנגלית הדבורה כבר מגיל גן".
התרעות פיקוד העורף