קולט אביטל מסבירה מה מפריע לה במערכת הבחירות הנוכחית

"חל שינוי לטובה במפלגת העבודה, אבל לא חזרתי, אני לא שבשבת", אומרת חברת הכנסת לשעבר, היום מועמדת של כבוד ברשימת מרצ

יעקב בר-און צילום: ללא
קולט אביטל
קולט אביטל | צילום: פלאש 90
3
גלריה

במהלך עשר שנותיה בכנסת ייצגה קולט אביטל נאמנה את מפלגת העבודה. היא הלמה בפטיש בתור סגנית יו"ר הכנסת ועשתה היסטוריה - מטעם מפלגתה - כמועמדת הראשונה לנשיאות המדינה. פתאום, ללא התרעה מוקדמת, היא צצה בין מועמדי הכבוד החותמים את רשימת מרצ לבחירות לכנסת ה-20.

"זה בכלל לא פתאום", אביטל כמעט מוחה. "כבר לפני הבחירות הקודמות עברתי למרצ, אבל לא עשיתי מזה עניין גדול".

"כי לא התאמצתי שתדעו. המעבר שלי היה מטעמים אידיאולוגיים. באותה תקופה מפלגת העבודה סירבה להתעסק בנושאי החוץ, בתהליך השלום ובהתנחלויות. חשבתי אז שמי שרוצה להיות ראש ממשלה, כראש מפלגת שלטון, לא יכול להתעסק רק עם עובדי קבלן, כפי שהכתיבה ראשת המפלגה דאז, שלי יחימוביץ'".

"הפוליטיקה הפסיקה להיות אידיאולוגית. אנשים חושבים מהי הדרך הכי טובה לתפוס את השלטון. מכאן שהמהלך שעשה הרצוג היה נכון אסטרטגית. הוא הציב את עצמו בפעם הראשונה כמנהיג ואת מפלגת העבודה כאלטרנטיבה. אני מצפה שהוא יהיה ראש הממשלה הבא, ואחריו לבני. בתקווה שהם יידעו לקבל החלטות. הרי הבעיה עם המנהיגים שלנו שהם לא יודעים לחתוך ולקבל החלטות ברגע המתאים".

"לעומתו, בוז'י ניחן בתכונה שיש לעורכי דין טובים. ראיתי איך שהוא יודע למצוא את המכנה המשותף ולהגיע לפשרה. בהיותנו חברה מפוצלת עם המון מפלגות, דבר המחייב הרכבת קואליציה, חשוב שראש הממשלה יידע לתמרן בין חלקי הממשלה השונים".

אביטל משנה נושא ואומרת ש"כדאי לנו ללמוד מאיטליה, שבה יוצרים קואליציות עוד לפני הבחירות. כלומר, אלה שרוצים שם להגיע לראשות הממשלה אומרים מראש באיזה הרכב ובאיזו מדיניות. אם זה היה נהוג גם כאן, זה היה מונע סחיטות של מפלגות קטנות. אצלנו כל מפלגה חושבת איזה מחיר היא תגבה בבוא היום".


אביטל מוסיפה: "לא רק זאת, היחס בישראל כלפי העובדים הזרים הוא אחד הנושאים הכי מבישים שיש. זה כולל הן את העובדים ברישיון והן את אלה שהגיעו מאזורי לחימה, שם היו חייהם בסכנה, וביקשו מקלט בישראל. בארץ כולאים אותם, דבר שאסור שיקרה, כשיש ביניהם כאלה הראויים, לפי אמנת האו"ם, למעמד של פליט, אותו אנחנו מונעים מהם. בשעה של מחסור בידיים עובדות, אפשר היה להיעזר בהם במקום לייבא עובדים נוספים מבחוץ".

"זה לא נכון. אין מה להשוות עם מה שהיה אז. הנשים הרבה יותר מתקדמות".

"מאוד. יותר מ-20 שנה מדברים על הנושא, יש חקיקה נגד הטרדות מיניות, אבל במשטרה יש הסבורים שהם מעל החוק. כנראה הם סובלים מעודף הורמונים, לא יודעים לשלוט בהם. אם פעם אמרו שהצבא צועד על קיבתו, אני אומרת שהמשטרה, שבה יש המסתכלים על אישה כעל אובייקט, צועדת על ההורמונים. אני מקווה שעכשיו מתחילים לעשות שם סדר. נכון אמר המפכ"ל דנינו שאלה שלא מסוגלים להיות שותפים לערכים הנהוגים בחברה, שיקומו וילכו".

"אני שמחה שכיום יש לנו שגרירות רבות, מה שבכלל לא היה בזמני. נראה שבתחום הזה פרצתי דרך".

"נכון, היא הייתה קודם. נשים ודיפלומטיה זה הולך מצוין יחד. גם נשים ושלום. לבני הייתה שרת חוץ מאוד מוצלחת. נדמה לי שהיא גם  התאהבה בתפקיד, גילתה כמה הוא מרתק וכמה שאפשר לעשות בו הרבה. השאלה היא מה עושים בו. הרי רוב הזמן דיפלומטים ישראלים עמלים למנוע עוד החלטה נגד ישראל או עוד איזה חרם. החלום שלי הוא שתהיה כאן מדיניות חוץ. לא נוקטים כאן שום יוזמה וגם נגררים אחרי יוזמות של אחרים ומגיבים רע עליהן, כולל היוזמה הסעודית, שמדינות הליגה הערבית קיבלו אותה. מדוע ישראל לא יוצאת עם תוכנית משלה? מדוע אומרים אצלנו תמיד לא על כל דבר?"

"בוודאי שזו החמצה. אשקר אם אומר שזה לא כך. אני משוכנעת שיכולתי לעשות דברים טובים בתפקיד הזה".


"הושארתי, לא נשארתי. הצלחתי והייתי פופולרית, אבל ראשת המפלגה דאז, הגברת יחימוביץ', לא רצתה אותי בסביבה. משום מה הייתה לה שנאה פתולוגית אליי, שמצאה ביטוי בכל מיני דברים".

"האמנתי בכישורים שלי. נשים מביאות איתן לתפקידים ייצוגיים תכונות אחרות מאשר גברים. במדינה מצ'ואיסטית כשלנו, העובדת מסביב לשעון עם נושא הביטחון במרכז, לא יזיק אם ירוכך הדימוי של ישראל בחו"ל".

תגיות:
מרצ
/
קולט אביטל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף