תחקיר: המחיר הבלתי נסבל שהציבור הישראלי משלם על מערכת הבחירות

המשק משותק לחלוטין. מיליארדים שאמורים היו להגיע לחינוך ובריאות הוקפאו. מינויים למערכת המשפט ולרשויות סוכלו והחלטות ממשלה לא יושמו

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
כמה זה עולה לנו?
כמה זה עולה לנו? | צילום: קובי גדעון, פלאש 90, רויטרס, עיבוד מחשב: חנה ברסטיז'בסקי
3
גלריה

שבוע ימים אחרי הבחירות לכנסת הקודמת ב־2013 ערכה ועדת הבחירות המרכזית קבלת פנים חגיגית במשכן הכנסת. למעלה מ־600 מוזמנים חגגו את סיומה המוצלח של מערכת הבחירות.

הכספים בוועדת הבחירות, על פי מבקר המדינה, זרמו כמו מים. כך למשל הוראות לביצוע פעולות בחשבון בנק הדואר של הוועדה המרכזית אושרו בחתימת חשב הוועדה בלבד, ״מדובר באישור פעולות בעשרות מיליוני שקלים״. לא תמיד ברור לאן הועבר הכסף. לחברת המחשוב של ועדת הבחירות המרכזית, על פי מבקר המדינה, אושרה לדוגמה חשבונית בסכום של 3.1 מיליון שקל בלי לפרט את כמות ומחיר השירותים.

וזה עוד לא הכל. ההתקשרות עם חברת מל״מ שסיפקה שירותי מחשוב לוועדת הבחירות נעשתה ללא מכרז וללא הליך של פטור ממכרז. החברה קיבלה 16 מיליון שקל מבלי שנבדקה סבירות המחירים. המחשבים שמל״מ הציעה היו יקרים הרבה יותר מהממוצע בשוק. היא אף העניקה שירותים שאינם בתחום מומחיותה, כמו הפעלת מרכז מידע לציבור בעלות של 2.23 מיליון שקל. תשלום של 186 אלף שקל ניתן עבור ״בדיקת מועמדים לכנסת״, עבור מה שולם? תהה המבקר, ״זה נותר עלום״.



למעט כמה סייגים, הליך מינוי עובדים נעצר כמעט לחלוטין. כך דחה וינשטיין את בקשת השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ למינוי מפכ״ל חדש למשטרה במקום יוחנן דנינו עוד לפני הבחירות. בנציבות שירות המדינה אומרים שאין להם מידע על מספר המשרות שלא אוישו בחודשים האחרונים, מפני שמשרדי הממשלה פונים לנציבות כשהם מתכוונים לאייש משרה ולא כשאינם יכולים לעשות זאת.

יצחק גלנור, שהיה נציב שירות המדינה, אומר ש״המנכ״לים של המשרדים הממשלתיים שהתמנו על ידי השרים הקודמים בוודאי מקדישים חלק מזמנם לחיפוש עבודה אחרת, מתוך חשש שהשר שלהם לא יחזור למשרד והם יפוטרו. אז מי נשאר? המדינה כולה נשענת כבר כמה חודשים על הדרג המקצועי. מצד אחד, זה טוב, הדרג המקצועי מצליח להעביר החלטות נבונות שלא בטוח שהיו עוברות עם הפוליטיקאים, כמו ההחלטה להפסיק לתקצב את החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, מצד אחר, זה לא בריא שהמערכות במדינה משותקות במשך חצי שנה. כשקיפאון כזה קורה אחת לארבע שנים זה מחיר שדמוקרטיה יכולה לשלם, אולם בחירות מיותרות כל שנתיים הן מעמסה כבדה מדי״.

״בשורה התחתונה הקיפאון נופל על השכבות החלשות״, מוסיף גלנור. ״השכבות החלשות נפגעות מאי הגדלת תקציב הק¬צבאות והתמיכות. כשתקציבן של הרשויות המקומיות מוקפא, לא תל אביב וסביון נפגעות מהקיפאון, אלא רשויות מקומיות קטנות בפריפריה, שיוסיפו לקבל את תק-ציב שנת 2014 למרות הגידול באוכלוסייה. תמיד תמיד השכבות החלשות הן אלה שמשלמות את המחיר״.

תגיות:
שי פירון
/
מנואל טרכטנברג
/
בחירות 2015
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף