בסוף השבוע שעבר יוליה, כלבת הים הנזירית הים-תיכונית, עלתה לחוף הים ביפו להשיל את פרוות החורף שלה, ועוררה סקרנות ועניין רב. חוקרים וחובבי טבע מכל הארץ הגיעו לנקודת התצפית על מנת לחזות בכלבה, שלא הקיצה משנתה מספר ימים, לאחר שככל הנראה הייתה תשושה מהדרך הארוכה שעשתה בים. מדובר במחזה נדיר, לראות פרט כזה בישראל רובץ על היבשה, שכן בתצפיות קודמות נראו כלבי הים רק בקרבת החוף.
אחרי שחייה לילית: כלבת הים יוליה שבה אל החוף | צפו בתיעוד
ד"ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים באוני' חיפה, ומנהל מרכז הדולפין והים של עמותת דלפיס, אמר בשיחה עם "מעריב" כי יוליה מוכרת מאזור טורקיה עוד משנת 2007, כאשר באותה תקופה נפוץ תיעוד שלה ככלבת ים צעירה אך בוגרת, שידועה באהבתה לרביצה על חופים פתוחים: "יוליה תועדה גם בלבנון בשנת 2019, ולכן מדובר בכלבת בים כבת עשרים פלוס. בגלל התעודים הרבים שלה ברשתות החברתיות, זה לא הפתיע אותנו שהיא בחרה דווקא בחוף פתוח ביפו לעלות עליו ולנוח מהמסע שעברה. כלבי ים נחים בדרך כלל במערות תת-מימיות, אבל יוליה ספציפית ידועה באהבתה לחופים פתוחים".
שיינין הסביר בנוסף כי כלבי ים נזירים ים תיכוניים, שתוחלת החיים הממוצעת שלהם עומדת על 30-25 שנה, נבדלים מכלבי ים אחרים שחיים במים קרים ובקטבים. יוליה ובני מינה חיים בסביבה שלנו, במים טרופיים ובקרבה לחוף, ולכן אין המון מהם בגלל החשיפה לפגיעה מהאדם, ישירה או עקיפה: "מ-2010 ראינו שלושה כלבי ים שהיו פה באזור, שהצלחנו לצלם אותם, ובעקבות התצפיות האלה יצרנו קשר עם חוקרים בעלי ניסיון רב בכל הנוגע לבתי הגידול שלהם, כדי לעשות סקר בתי גידול בישראל, ולנסות להבין האם יש בכלל פוטנציאל שכלבי הים יחזרו לארץ ויתרבו פה, כפי שהיה בשנות ה-50'".
לדבריו, "במסגרת הדו"ח שערכנו, הבנו שרוב בתי הגידול בארץ כבר לא זמינים, או שנהרסו, קרסה להם התקרה, הגג או שהאדם כבר נמצא שם, נבנתה שם תשתית אנושית, ולכן אין לכלבי הים מקום שהם יכולים ל'השתקע', לנוח ולהיות בו. הדרך שבה כלב הים הנזירי הים תיכוני ביוון וטורקיה, אחת מהמושבות העיקריות שלו, שרד את האדם, זה בזכות זה שהוא ברח למעורות עם כניסה תת-מימית. מעורות כאלה אין לנו כמעט, יש את נקרות ראש הנקרה אבל גם הן אתר תיירות ולא לגמרי מתאימות כי הן קטנות וחשופות לגלים".
כחלק מהניסיון להחזיר לפה את תופעת הטבע הזו, ולמנף את הגעתה של יוליה כמטאפורה להיותה נציגה ופרזנטורית של כלבי הים, אמר שיינין כי המטרה כעת היא לשקם מערות בישראל שקרסו, כפי שנעשה בקפריסין בהצלחה גדולה, ועל כן אופיינו מספר מערות באזור שלנו המתאימות לשיקום. בקרוב, יושק לשם כך קמפיין גיוס המונים, "על מנת שכלבי הים יהיו חלק מהטבע הישראלי, ולא יעברו לרצועת עזה, לבנון וסוריה, היכן שהאכיפה והטיפול בשמורות הימיות הן פחות מפותחות מאשר אצלנו".
מעבר להרס המערות, הייתה עוד סיבה בגינה כלבי הים הנזירים ים-תיכוניים הפכו לבעל חיים בסכנת הכחדה חמורה?
"בגלל שכלבי הים חיים כאמור בקרבת החוף הם פיתחו מיומנות גבוהה להוצאת דגים מרשתות של דייגים, אז נוצר קונפליקט אמוציונלי בין דייגים לכלבי ים, כאשר הדייגים התחילו להרוג אותם במכוון כי כלבי הים פגעו להם בפרנסה. בנוסף, הם נלכדים לעיתים ברשתות שלהם. ביוון וטורקיה נעשו פעולות של הסברה שעזרו להפוך את המגמה, כמו גם הפיכתן של מעורות ההמלטה לשמורות טבע, ואוכלוסיית כלבי הים החלה לגדול ולזלוג גם למקומות אחרים, ואנחנו התחלנו לקבל תצפיות אקראיות שלהם. בסה"כ, ביוון וטורקיה אנחנו מדברים על סדר גודל של 500-450 פרטים בוגרים, ועוד סדר גודל של כ-400-300 פרטים באזור האוקיינוס האטלנטי. מלבד כלב הים הנזירי בים התיכון, יש כלב ים נזירי שנמצא בהוואי, והיה גם בעבר קריבי אבל הוא לא קיים יותר, הוא נכחד".
ובחזרה ליוליה, כלבת הים של כולנו שקיצרה לאט לאט את השינה שלה וחזרה לשחות בים, דבר המעיד על תהליך של התאוששות, אך נראה שהיא לא מוצאת מרגוע בימים אלה כיוון שנטשה את החופים בהם נראתה אחרי שעזבה את יפו, בתל ברוך ופלמחים, בגלל הצקות של עוברי אורח.
שיינין: "זו הבעיה, החופים שלנו מאוד מאוישים על ידי אנשים. אנחנו דואגים לה מאוד, יש לנו סרטונים בהם רואים כלבים מתקרבים אליה בטווח של כמה מטרים בודדים, וזה יכול להיגמר בפציעה ואף בהריגתה. צריך להיות ערניים לכך, ולקשור את הכלבים. כרגע זה נראה שהיא מתחילה לעלות צפונה, מחפשת את דרכה, ואנחנו מאמינים שהיא תחזור בחזרה לטורקיה, אבל זה ייקח עוד כמה ימים".
מהי תרומתה של יוליה למערכת האקולוגית?
"כלב הים הוא טורף על במערכת, ויש להם חשיבות מאוד גדולה בשמירה על מערכת אקולוגית בריאה. הם צדים את החולים, את הפצועים, את אלה שפחות מותאמים לסביבה שלהם וככה הם דואגים שהסביבה שבה הם חיים תהייה הכי מתאימה. כשמוציאים טורפי על מהמערכת המערכת יוצאת מאיזון, פתאום יכולה להיות התפרצות של מין מסוים, מדוזות יכולות להתפרץ, כי אין מי שיאזן את ההתפרצויות האלה מלמעלה, וזה התפקיד של טורפי העל. בישראל יש מחסור בהם, והלוואי והם יחזרו כדי לשמור על מערכת חופית יותר טובה".